על חוף אגם מאז'ורה
הפקרתי את לבי.
תרגלתי מתיקות
בתוכי
טווס מפוחלץ התהדר.
הו, מאדאם קרמייה
על ספת קטיפה אדומה
ממציאה לעצמה פיהוקים
פיה סוחט רימונים
חוט אמון דקיק מהבהב
הו מאדאם
הביטי בעצמך
זו שפת החלומות הרעים
ואת בבואה נטולת עתיד
נאחזת בקרן אור ורודה.
על חוף אגם
על סף שיכחה
האדמה מצמיחה רק מיתוסים.
בבוא הלילה
יתחמו שולי ההרים הלבנים
ואת תחזרי
עם לבך המת.