הפתעה נעימה – בגליון החדש של עיתון 77 מצאתי פתאום שיר שלי.
(נכון שאני שלחתי אותו, אבל שכחו להודיע לי שהוא יפורסם, והאמת – יותר נחמד כשזה מגיע בהפתעה)
את השיר כתבתי ביום ההולדת שלי – והוא עדיין נכון.
בן המאה העשרים
דַּי לִי בְּבִרְכַת הַדֶּרֶךְ לַצְעִירִים
כְּמוֹ מִי שֶׁזָּקֶן מִדַּי
לָצֵאת לְמַסָּע
וְנִשְׁאַר בִּמְקוֹמוֹ
גַּם אִם הַבַּיִת בְּסַכָּנָה
אֲנִי בֵּן הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים מִתְעַקֵּשׁ
לא לָזוּז מִמֶּנָּה
מָה עוֹד שֶׁהָיְתָה טוֹבָה אֵלַי.
מִמֵּילָא
בְּעָתִיד אֶחְיֶה בְּעָבָר.
כְּשֶׁיְּדֻבַּר בִּתְחִלַּת הַמֵּאָה
לְעוֹלָם לא אֶקְרָא לָהּ הַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת
כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד אָשִׁיב "שְׁלשָׁה"
לַשְׁאֵלָה "כַּמָּה יְלָדִים"
יפה השיר, ברכות על הפרסום וברכות להצטרפותך כאן
תודה רבה.
שוב הופתעתי 🙂 חשבתי שאני צריך עכשיו לצאת וללקט קוראים
יפה השיר, ברכות על הפרסום וברכות להצטרפותך כאן
"ממילא בעתיד אחיה בעבר" – משפט מפתח – אהבתי.
תמי, אני שמח על התגובה. התלבטתי לגבי השורה הזאת ושקלתי להוריד אותה. זה מזכיר מישהו שנולד ומספרים לו יום אחד שאמא התכוונה לעשות הפלה אבל התחרטה.
יפה משחק הזמנים והמבט המחויך גם על העצוב בחיינו. וטוב שלא היפלת 🙂 את השורה 'ממילא בעתיד אחיה בעבר'. גם אני כמו תמי, אהבתי אותה – וגם את תשובתך לתגובתה. ברוך הבא, יעקב
תודה.
השורה ההיא נראתה לי אבל לא כל כך נשמעה לי. אבל נולדה וזהו 🙂
ברוך הבא, יעקב.
אהבתי את השיר ואת ההסתכלות המבוגרת מול אלה שלא חושבים שהיה משהו קודם…. וגם הרמיזה בשורות האחרונות שמשאירה טעם של געגוע למשהו שעבר, ועם זאת- משאירה את זה עלום.
ברוך הבא
ובכלל לא עלומות השורות האחרונות.
היות ואינני מכירה את הכותב, אני יכולה רק לנחש…
תודה גיורא
אתה ודאי מבין
תודה נורית
הייתי מקצין ואומר – לא עמדה מול אלה שחושבים שלא היה משהו לפניהם (פולחן הנעורים התמידי), אלא ממש ויתור על ההמשך קדימה.
ולגבי השורות האחרונות, אכן אפשר לנחש…
ברוך הבא, ברכות על הפרסום, ופתחת עם שיר יפה.
אוהבת בעיקר את
בְּעָתִיד אֶחְיֶה בְּעָבָר.
כְּשֶׁיְּדֻבַּר בִּתְחִלַּת הַמֵּאָה
לְעוֹלָם לא אֶקְרָא לָהּ הַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת
כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד אָשִׁיב "שְׁלשָׁה"
לַשְׁאֵלָה "כַּמָּה יְלָדִים"
תודה נעמה
(הבעייה עם פתיחה טובה שהיא קובעת רף להמשך 🙂 )