גפרור בערימת שחת כאן – אני בעיקר כותב

איך זה* איך זה שעדיין לא המציא אף אחד מיקרוסקופ של שמיעה, ששומע את הקולות הסמויים מאוזן, הממלאים את העולם. את שירת החיידקים, את ריטונו של גרגר החול היושב בקרקעית הדיונה, את אנחת העננים שאחרי הרעם, את התאים הנפתחים בין גבר לאשה, את המילים שניה לפני שנאמרו. *עריכה – יואב איתמר

    לא חייבים להתפרנס מהכתיבה. סופר יכול להיות פקיד ביום, ולכתוב בערב. או חבר אגד. קודם כל זה פוגע בהספק ומפחית מעט את כמות הספרים היוצאים לאור. שנית, מסתבר כעבור שנים כי בעת שעבד בקופת חולים, היה הסופר כותב מכתבי תשובה לפניות החברים בענייני המחלות של דרכי העיכול, ועל אף שלא היה חותם בשמו, יכול המומחה לזהות מייד את ...

Normal 0 MicrosoftInternetExplorer4 1 הייתי כבן שש. אבי הוליך אותי לגן המשחקים הקרוב. שיחקו שם ילדים מבני המקום ולאחר שעה קלה הצטרפתי אליהם. בימים הקרובים חזרנו לשם. כבר הכרתי את הילדים בשמם, ואפילו התחברתי לאחד, שמו אלי. בסוף השבוע חזרנו הביתה, ומאז, כמעט שמונים שנה, לא ביקרתי בצפת. בימים ההם לא היו טלפונים, וגם לכתוב לא ידעתי, כך שלא שמרתי ...

  הַסְּתָיו כָּאן, עַל ראשִי הֶעָלִים מַלְבִּינִים יוֹם לְיוֹם נוֹשְׁרִים בּרֹךְ אֶל הָאָרֶץ עַכְשָׁו עֲנָפִים נִשְׁבָּרִים עֲצָמוֹת יבשׁוֹת שׁוֹתְקוֹת בָּחֹרֶף מְקַוּוֹת לְאָבִיב הַלְּוַאי וְהָיִיתִי יָפֶה כְּמוֹ שַׁלֶּכֶת