גפרור בערימת שחת
  • יעקב זנדמן

    יליד העיר בת-ים (יש מקום כזה) ב-1957 (היתה שנה כזאת. הכל היה שחור-לבן). התואר הראשון שלי, אם זכרוני אינו מטעה אותי, במדעי המחשב, והשני, בספרות, בתכנית לכתיבה יוצרת. ביניהם כמעט שלושים שנות חיים. גר במושב בין ההר לים, ולומד על העולם מפי עולים לרגל, ומן האינטרנט. כותב במחשבה תחילה בשני בלוגים ועוד פה ושם

איך זה

איך זה*

איך זה שעדיין לא המציא
אף אחד מיקרוסקופ של שמיעה, ששומע
את הקולות הסמויים מאוזן, הממלאים
את העולם. את שירת החיידקים, את ריטונו של
גרגר החול היושב בקרקעית הדיונה, את אנחת
העננים שאחרי הרעם, את התאים הנפתחים בין
גבר לאשה, את המילים שניה
לפני
שנאמרו.

*עריכה – יואב איתמר

תגובה אחת

  1. יהודה ויצנברג ניב

    "את התאים הנפתחים בין
    גבר לאשה, את המילים שניה
    לפני שנאמרו"

    יפה. אתה צודק. שמח שהקדמתי אותך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליעקב זנדמן