שלגייה לשמונה ימים

.
.

שלגיה לשמונה מים. / ©רבקה ירון

*

הייתי שִׁלְגִּיָּה. שְׁמוֹנָה יָמִים הַגַּמָּדִים

רָקְדוּ סְבִיבִי, אִתִּי, טָרְחוּ בִּשְׁבִילִי (נוּחִי

אַתְּ, הַכֹּל עָלֵינוּ). הִפְלִיא אוֹתִי בְּאֵיזוֹ

קַלּוּת הִכְנִיסוּ אוֹתִי לַתַּפְקִיד, לַמְרוֹת

הַשֵּׂעָר הַלָּבָן כַּשֶּׁלֶג, לַמְרוֹת

הַשְּׂפָתַיִם – לֹא עוֹד אֲדֻמּוֹת כְּדָם

– לַמְרוֹת

הָרָצוֹן לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְ

מִבַּעַד לַחַלּוֹן  

*