[שם-ו-אז (1961) יחד עם כאן-ו-עכשיו.] הארבה והפצ'ממה

הארבה והפָּצָ'מָמָה [שם-ו-אז (1961) יחד עם כאן-ו-עכשיו.] //

זֶה קוֹרֶה בַּקַּיִץ, עֲרוּגַת הַגִּנָּה מְאָרַחַת מִינֵי בַּדִּים /
קוֹסְמֵי מֶטָמוֹרְפוֹזוֹת זוֹרְעִים חֲלוֹמוֹת מִכּוֹבָעִים גְּלִילִיִּים כְּשֶׁ /
הָאַרְבֶּה מְבַצֵּעַ תִּמְרוֹנִים וְהַפָּצָ'מָמָה צוֹעֶקֶת לִי בָּאֹזֶן תִּתְעַלְּמִי, אַתְּ /
לֹא בְּמַצַּב קְלִיטָה. (אֲנִי עוֹשָׂה כְּאִלּוּ.) הַבֻּבָּה שֶׁלִּי חוֹלָה, חוֹלָה /
הַפָּצָ'מָמָה מְאַבְחֶנֶת: שְׂרִיטָה, אִסְפְּלָנִית וְחֹמֶר חִטּוּי ומִשְׁ /
הַבֻּבָּה שֶׁלִּי רוֹצָה קוֹסֵם, אֲנִי רוֹקַעַת בְּרַגְלַי אֶל מוּל הָאַרְבֶּה /
פְּשׁשׁשׁשׁשׁ פְּפפפפפ פּוּף הַבֻּבָּה שֶׁלִּי נִצֶּלֶת. הַפָּצָ'מָמָה: /
אִסְפְּלָנִית אָמַרְתִּי לָךְ וְהִיא צוֹחֶקֶת, צוֹחֶקֶת, וַאֲנִי צוֹעֶקֶת /
הָאַרְבֶּה יַחְדֹּר אֶת הַחֲבִישָׁה וְ אוֹפְּס /
כּוֹבַע שֶׁל קוֹסֵם מְבַצְבֵּץ בִּקְצֵה עָנָן חֲדוּר אַרְבֶּה וְ פִּתְ אוֹם /
יוּוּוּוּוּ-אוּוּוּוּוּ קוֹסֵם מֶטָמוֹרְפוֹזוֹת חוֹשֵׂף פִּנָּה נְקִיָּה שֶׁל עֲרוּגָה /
הַגִּנָּה הַגִּבּוֹרָה מִינֵי בַּדִּים סָבִיב וְגַם בֻּבָּתִי פִּתְ אוֹם הַפָּצָ'מָמָה /
מַרְצִינָה פִּתְ אוֹם – פִּתְ אוֹם אֲנְלֹא שׁוֹמַעַת אֶת הַ פִּתְ אוֹם /
הִנֵּה הִיא הַפָּצָ'מָמָה בּוֹכָה /
בַּקַּיִץ, בַּקַּיִץ זֶה קוֹרֶה, אוֹמֶרֶת לִי, מוֹחָה דְמָעוֹת /
מְפַזֶּרֶת אוֹתָן בָּאֶצְבָּעוֹת תִּיק תָּק תִּיק תּוֹק תִּיק תּוּק /
תִּיק תָּק תִּיק תּוֹק תִּיק תּוּק צְבָא הָאַרְבֶּה מְתַמְרֵן מֶרְחַקִּים רָחוֹק /
רָ-חוֹ-וֹ-וֹ-וֹ-וֹ-ק – רָ-חוֹ-ק. פָּצָ'מָמָה מְחַיֶּכֶת, זֶה קוֹרֶה בַּקַּיִץ. /

. . . . . . . . . כאן ירושלים, ישראל, ועכשיו קיץ 2014.