לאפלנד
אַיָּלוֹת
זֶה הַגַּג שֶׁל הִילְטוֹן
שֶׁמֵּצִיץ כְּמוֹ פֶּרִיסְקוֹפּ
מֵעַל הַר הַמְּנוּחוֹת?
אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ
כַּאֲשֶׁר שְׁנֵינוּ
רֶגַע בְּלִי הַנָּשִׁים וְהַיְלָדוֹת
יוֹשְׁבִים בֵּין שִׂיחֵי תַּבְלִין
בְּגִנָּה
מוּל מִדְרוֹן הַטֶּבַע
הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַל גַּבּוֹ
עֵירֹם מִמּוּל.
עַכְשָׁו קוֹרְאִים לוֹ
בְּשֵׁם אַחֵר
קְרָאוּן פְּלָזָה… אוּלַי…
הוּא מְהַסֵּס
עוֹקֵב אַחַר יָדִי
הַמּוּשֶׁטֶת הַצִּדָּה, לְמִזְרָח,
וּמֵבִיא מִשְׁקֶפֶת
בָּהּ מְלַוּוֹת בְּנוֹתָיו
אֶת נְדִידַת הַצִּפֳּרִים.
אוּלַי זֶה כֶּתֶר שָׁם
הַנֶּאֱחָז בְּקִיר הָאֶבֶן הַמְשֻׁפָּע
וְאוּלַי אֵלֶּה רַק צִלְלֵי הַשֶּׁמֶשׁ
אֲנִי אוֹמֵר
מוֹשִׁיט אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת
שֶׁיַּבִּיט.
בִּמְקוֹם לְשָׁם
הוּא מְכַוֵּן אֶל
הַסֶּלַע הַטִּבְעִי.
לִפְעָמִים אֲנִי רוֹאֶה אַיָּלוֹת
חוֹלְפוֹת כָּאן, מִמּוּל,
הוּא מְסַפֵּר וּמְהַנְהֵן
עַד אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹאֵל
כְּמִי שֶׁשָּׁב מִמַּיִם עֲמֻקִּים
אִם יֵשׁ לוֹ זִכְרוֹנוֹת מִשָּׁם.
שׁוּם דָּבָר, הוּא מְבַטֵּל
בְּכַף יָדוֹ
אֲבָל כְּשֶׁהוּא מֵנִיד
בִּשְׂרוֹךְ הַמִּשְׁקֶפֶת
כִּמְטוּטֶלֶת
הוּא מְהַסֵּס שׁוּב
אוּלַי… אוּלַי… הָאַיָּלוֹת
גַּם הֵן הָיוּ שָׁם
בְּתוֹךְ הַכֶּלֶא הַסּוּרִי
חוֹצוֹת בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הֶחָשׂוּף
בֵּין הַקִּירוֹת
מִשּׁוּם מָקוֹם
אֶל שׁוּם מָקוֹם.
שיר חזק שמצייר יפה את האוירה כאן, מול זו שהיתה שם. כמו במשקפת שכשהופכים אותה לצידה השני הכל קטן או גדל…
יפה הדיבור הפנימי של השיר. מאחורי המשפטים הקצרים של כמו שיחה, יש רובד רוטט של שיחת הרגש והזיכרון ואפשר כמעט להרגיש את רעידות התודעה במיוחד בבית השלישי. "השיחה" נאמרת בשורות קטנות וקצרות של מתארי מקום כמו; "בִּמְקוֹם לְשָׁם", "כָּאן, מִמּוּל," ו"עַד אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹאֵל/
כְּמִי שֶׁשָּׁב מִמַּיִם עֲמֻקִּים/ אִם יֵשׁ לוֹ זִכְרוֹנוֹת מִשָּׁם." הממקדות את נשימת השיר אל סודו המפתיע.
"אוּלַי… אוּלַי… הָאַיָּלוֹת" -כמה עדינוּת יש כאן בתנועת המילים והנפש!
שיר רגיש ונוגע ללב. תודה.
אחרי דבריה של רוחה קשה לי להוסיף מילה.היא הטיבה לתאר את התחושות שהשיר מעורר אומר רק זאת השיר הפעים אותי
שבת טובה לך
עפרה
לנורית, רוחה ועופרה.
תודה רבה על הקריאה והמחמאות.
מחמם את הלב.