משוטטת
  • מאיה וינברג

    נולדתי בעיר אחת וגדלתי בעיר אחרת. עשיתי שירות צבאי מלא, למדתי, סיימתי בתואר דוקטור, התחתנתי, ילדתי. בדרך קרו דברים נוספים. כעת אני כותבת, מדברת עם חיות, מתרגלת יוגה בשיטת איינגר ומשנה את דעתי לעיתים תכופות. תמיד אני משוטטת בעולם. שוטטות הוא מושג שפותח על ידי בודלר. ה-flâneur על פי בודלר הוא אדם שמהלך בעיר כדי לחוות אותה. כעת (2012-2013) אני משוטטת בפריז . בשם העיר היפה החלטתי לפתוח את הדלת, טקסטים ותמונות.

שפת אם

 

הצרפתית נפתחת בפני לאט . זו הרגשה מענגת כל כך ומפתיעה. אחרי תשעה חודשים בעיר הקרה, תמיד עם מעיל, אני באה בשער. הפעם הראשונה שהבנתי פחות או יותר את הכרוז של המטרו מפטפט, בתחנה היפה של Cour –Saint Emillion  בקו הכחול .  הייתי בדרך לספריה המרכזית על שם פרנסואה מיטראן. המקרון כל הספריות, אני חושבת. מתחילים בפגישה אישית , כל אורח מול ספרנית בחדרה הקטן, היא מבררת את המיקום הסודי של הספר הסודי לא פחות.  היא מוצאת את קלוטילד דה ווה מתחת לאדמה, בקומה של המחקר הספרותי. מצטלמים, פותחים כרטיס .צריך להחליף את התיק האישי בתיק פלסטיק שקוף ורק איתו אפשר להיכנס אל הכספת.  קלוטילד דה וה שכתבה לפני מאה וחמישים שנה ונשכחה , ששמה נמהל בשמו של אוגוסט קומטה פילוסוף צרפתי פוזיטיביסט שחיזר אחריה. ועל אף שכלל לא רצתה בו, הוא התפרסם מאד והיא נשכחה. בעקיפין הוא הביא לפירסומה בספר שחור קטן שהודפס בוינה ב-1903אני מקבלת אותו לזמן נקוב. מצליחה לדלות שני שירים בצרפתית טהורה.

הפעם הראשונה שהצלחתי לשבור שבר  שיחת חולין ברכבת, בשפה שבורה ורצוצה אבל מתקיימת. להבין מה מספרות פרסומות צבעוניות בתחנה, ידיעה בעיתון.  הפעם הראשונה שהבנתי מה נואמת הקלושרית ברכבת. היא בת שלושים ושתיים ותשמח לקבל גם כרטיס למטרו או תלושי מזון.אני מדברת ומבינה בערך כמו בת שלוש, מתרגמת מעברית לצרפתית וממציאה המצאות מפדחות. הן מצחיקות מאד את מארק, אבא של טליה מהגן של הבנות. הוא מלמד אותי בסבלנות סלנג בסיסי ליוםיום. לנטלי,אשתו היפה, אני מסמסת (כאן קוראים לזה טקסט) בעברית צרפתית ואנגלית ביחד .ca marche. אכשהו זה עובד.  אבל הצרפתית היא לא תרגום מעברית  אלא כמובן אמירה  לגמרי אחרת. צריך ללמוד אותה לאט, בעל פה כמעט. כאן אומרים עובד כמו כלב ולא כמו סוס, ולחופשה יש מאה מילים נרדפות. הצרפתית מהולה במים בלי סוף, בשמש אחרת. בשעות אור ארוכות ,ארוכות ורכות עד עשר בערב. ממתי מפסיקים לומר בונג'ור ומתחילים לומר בונסואר? מהשעה חמש בערך. בצרפתית יש את ההלכה הסדורה לכל דבר. צריך רק לגלות.

לשטרודל בכתובת המייל קוראים ארובז. לג'ימייל קוראים גֶ'מְיל. לך לעזעזל  אומרים vashi`e  כלומר לך תחרבן! לכי תביני.  על משוגע הם  קוראים il demenage כלומר הוא עובר דירה.  

Ce qui femme veut  , Dieu le veut

מה שאשה רוצה, אלוהים רוצה

 ועוד מילה שאני מבסוטה ממנה לאחרונה on fait  למעשה. בדיוק כמו בעברית פתאום.

 זו השפה היחידה  והמקום היחיד בהם אפשר לומר סה לה וי, או לָ לָה וקֶה סֶרַה ולצאת מזה בחיים. שנים שאני שומעת את להקת nouvelle vague  נפלאה ורק עכשיו מגלה שזה בעצם גל חדש.רק בצרפתית.

 איזה מין אביב מוזר.בבקרים גשום ואחה"צ יוצאת השמש. פריז בוואקאנס דה פרינטמפ  והעיר ריקה. בגנים גל של צבעונים עדיין סוער. אני לומדת את סדר הפריחה מחדש. בראשית נרקיסים וניצי חלב, אחר כך צבעונים ולבסוף מתחילים האירוסים להפציע. בגינון המגונה של הגננים הצרפתיים בצמחייה. וכמה שזה יפה

הו פָּרִי , אני סולחת לה על הכל. מזג האויר המחורבן. זיהום האויר המחריד. ההומלסים על ילדיהם בכניסה לתחנות המטרו.העוני המחפיר שלהם על רקע השפע המחריד של העיר. החורף שאינו נגמר. החופשות הגחמניות. אתמול ישו עלה לשמיים. היום הסתיימה מלחמת העולם השנייה. הביורקרטיה המנוונת עד כדי הזיה. יוקר המחיה השערורייתי.  מרחק ארבע וחצי שעות טיסה מהארץ , טרמינל נפרד שמור על ידי חיילים.להתראות מדינה שפויה, שלום מדינה שלא. אני נעצבת לחשוב שכאן חיים טוב יותר.  גם כשאני נוסעת אל מעבר לתעלה רק לשבוע אני נעצבת להיפרד. פריז, שֶרִי

אבל שפת אם יש רק אחת. השפה בה את חולמת, בה אתה סופרת. השפה  שרק בה את שרויה בבטחון בלי מאמץ. השפה בה את אוהבת . נולדתי לשפה ענייה במילים יחסית. ענייה גם בדוברים בעולם וקוראים. שפה עתיקה רווית הקשרים, מטענים קודמים. נושאת על כתפיה את התנך הגדול בכל אשר תפנה. לפחות את רב המכר הזה אנחנו יכולים לקרוא בשפת מקור. 

בגן היהודים כבר מאחלים בון פט.חג שמח לשבועות.

אָ לָה פרושֶן. (עד פעם הבאה)א טוּט אַלוֹר

 

 

 

5 תגובות

  1. נורית פרי

    מאיה, אני אצטער אם את עוזבת את פריז. אני מצליחה כל כך להתגעגע אליה דרכך…

  2. שמעון מרמלשטיין

    קניתי כבר שני ספרים (ספרי מסע) על פריז.אני לא סומך על המפות שבפנים. הם קטנות, מקופלות, נקרעות. אז קניתי מפה נפרדת, עטופה בניילון. יקרה כמו ספר. אני אוהב ללכת עם האצבעות על השדרות ועל קוי המטרו. על המפה אפשר לסמן בעט, בטוש, חצים, עיגולים, תרשימי הליכה (כמו במפות הקוד הצבאית שיש לי של רמת הגולן, רק שם החיצים מוליכים לגיהנום) עכשיו אני כמעט מוכן. רק לשפר קצת את השפה.
    אתמול היזם הצרפתי שלי עיצבן אותי. הוא רוב הזמן נמצא בצרפת ומגיח תמיד בהפתעה לארץ כדי לראות איך מתקדם הפרויקט שאני מתכנן לו במסגרת תמ"א 38 (לאט, אבל בטוח) רציתי ללקט ממנו כמה טיפים נוספים שימושים (לא כמו היפים שלך, מאיה) והוא אמר לי, מה פתאום אתה נוסע לפאריז. אין לך מקומות יותר יפים. היא מלאה בערבים. תסע לשם. תסע לשם. רק לא לפאריז
    התעצבנתי עליו. אמרתי לו הכול מתוכנן. כולל יום הולדת. כרטיסים, מלון, היינות (שכבר עכשיו ביקשתי שיקררו אותם, חודשיים לפני, כדי להיות בטוח שהם בטמפרטורה הנכונה) וזה מה שיש לך להגיד על פאריז?
    אני כבר אראה לו מה זה … בפנטאהאוז שיהיה שלו (בנוסף לכל הדירות מתחת) אני אשים לו קיר עם תצ"א של רצועות עזה, כולל מחנות הפליטים. שירגיש כמו בבית, כשהוא בא לבקר פה..

  3. אביטל קשת

    עובדתית זה לא נכון, הצרפתית הושפעה מאד מהעברית ודלה ממנה בהרבה.

    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=161&itemID=8187

    מה שכן, את כותבת נורא יפה, וממש מביאה את האוירה האירופאית הזאת, הממכרת , אין מה לעשות, אבל גם השקרית כאחת.

  4. מאיה וינברג

    חברים ,עדיין לא עוזבת את העיר
    לא יודעת איך אעזוב אותה יום בהיר אחד..

    וכעת למספרים
    לפי האקדמיה העברית ללשון יש בערך כ80 אלף מילים מילוניות רשומות בעברית ולפי האקדמיה הצרפתית ללשון יש בערך כחצי מליון מילים מילוניות רשומות. הצרפתית חיה כבר מאות שנים בלי הקפאה בתנך לאלפיים שנה והפשרה לפני מאה שנה וחשבי על כך שיש לה מאות מליוני דוברים בעולם.נאלץ להתקנא בצרפתים מעט גם על זה , אמר כבר מורינו ורבינו חנוך לוין.
    למרות זאת בואי והמשיכי לקרוא

    • אביטל קשת

      צרפתית היא כמעט שפת אם שלי, אני ילידת לוקסמבורג, לצערי הפסיקו לדבר אותה איתי, שפה מדהימה. כיום היא די מקרטעת בפי.

      סתם לידע, לפי החרדים, העברית שאנו מדברים, אין לה קשר לעברית , כלומר הם לא תומכים במה שהיא עברה. הייתי פעם בשיעור שנתן דוגמאות. אם כי רובם דוברים אותה.

      אולי החידוש שלה היה מעט בעייתי, כמו שאמרת בזמן שהצרפתית התפתחה, גם בתיאום והשפעה מהעברית היותר אותנטית.

      בטח שאמשיך לקרוא אותך, זה נורא כייף, אני איתך בכל המקומות. ואת כותבת טובה מאד.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למאיה וינברג