בננות - בלוגים / / מודל עירום: שני שירים
מקום מוצל וקריר
  • חבצלת שפירא

מודל עירום: שני שירים

האישה בציור

זו אני

היחסית, לא המוחלטת:

מהצד, באור ישיר, מעוות צללים

מי שתביט מהצד השני

תתבלבל.

כך נרשמתי ביד לא מיומנת:

נקודות החן והצלקות נעלמו

עיניים עצומות – לא, פקוחות

היכן הלכתי לאיבוד

בין העור לבין הנייר

הרי מלכתחילה איני נתפסת, הדיוקן

הוא תמיד עצמי, הציור

הוא בהשראתי, אלה קווי דמותי, אבל האישה שבציור

כלל אינה אישה.

היא רק ציור.

 

*   *   *   *   *

 

אצבעות טרף משחרות מאחורי הדף הלבן

אפורות וחומות הן מופיעות ונעלמות, מהססות

אני עומדת מולן ללא תנועה, ללא מבט

השלווה שמפעפעת בי – נדמה שתטביע את כל החדר

בשעה שאני מדגימה קונטרה פוסטו, בתי שחי ועצמות אגן

האצבעות מחַזרות אחריי מרחוק, מתלבטוֹת, עוד לא מכירות את החוקים

מנסות לתפוס את מי שאני באותו הרגע

מאוחר מדי, כבר עברה נשימה שלמה

ואולי איזה שינוי לא מורגש באיזון – הרגל הימנית מתחילה לכאוב

האצבעות שמחפשות את צורותיי שוכחות את שלמותי

מורכבת מחלקים – אבל גם אחת

זה הסוד שעליהן ללמוד

העור עוטף את הבשר העוטף את העצמות

ויש גם שיער וציפורניים. העיניים

נמצאות מתחת לגבות, האף

מקביל לטבור.

צריך למדוד מהר – כבר חלפה נשימה נוספת.

אני נשארת יציבה

בעוד האצבעות מתוחות וסקרניות, חוששות

ולהוטות לרַצות מתרוצצות

על פני הדף, מחפשות קווי מתאר, אינן מרוצות, רוצות

להגיע רחוק

יש להן שאיפות מפורטות ומרחיקות

בעוד שלי פשוטות מאוד: לעמוד. לנשום.

בשעה שהן טורחות

אני מגלה סוד נוסף:

אני ללא בגדים

אבל הן עירומות.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחבצלת שפירא