אֵינִי הָאִישׁ שֶׁאַתְּ מְצַפָּה
לִרְאוֹתוֹ רָץ בָּרְחוֹב וּמַכְרִיז עַל עֵירוֹמוֹ
אִישׁ כָּמוֹנִי יַעֲצֹר אֶת עַצְמוֹ בְּבֵיתוֹ.
גַּם אִם תֹּאמְרִי שֶׁבֵּיתִי הוּא כֶּלֶא
וְהַבֶּגֶד – כְּתֹנֶת מְשֻׁגָּעִים.
אַךְ אִם אֶצְבַּע אֶת הַזַּיִן בִּשְׁלַל צְבָעִים חַדִּים
תִּתְלִי אוֹתוֹ עַל אַנְקוֹל בַּחַלּוֹן
וְתַּצְהִירִי:
רְאוּ
כָּכָה נִרְאֶה
אָמָּן טוֹטָאלִי.
כְּמִי שֶׁלָּמַד לִשְׁתּוֹק עַל הַגָּלוּי
אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁקָּשֶׁה יוֹתֵר לִרְאוֹת אוֹת בָּרוּחַ
מְלַעֲלוֹת מִבָּשָׂר בְּשׂוֹרַת חִידּוּשׁ.
עוֹד יַגִּידוּ הַיָּמִים
אִם נוֹתָר אֵיזֶה אוֹפֶן מְחֻכָּם לְזִיקּוּק לְבוּשׁ אַלְמָוֶת
מִתּוֹךְ אָפְנָה מִתְבַּטֶּלֶת אוֹ מִתְבַּדֶלֶת
דְּעִי שֶׁלֹּא אֶתְפַּשֵּׁט אַחֲרֶיהָ אָמֵן.
הַבְּחִירָה לְהִישָּׁאֵר בִּסְמַרְטוּטִים
נִפְלָאִה בְּעֵינַי מִסָּךְ כָּל החוּטִים
שֶׁתִּפְרְמִי מִגּוּפֵךְ.
שירים מזוית העין כותב. בעיקר שירה
אמן טוטאלי וגם חדשני בעיקר כשאתה שם… ובשלל מטפורות ודימויים המפקיעים אותו מייעודו הראשוני
תודה ענת
איזה בית –
כְּמִי שֶׁלָּמַד לִשְׁתּוֹק עַל הַגָּלוּי
אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁקָּשֶׁה יוֹתֵר לִרְאוֹת אוֹת בָּרוּחַ
מְלַעֲלוֹת מִבָּשָׂר בְּשׂוֹרַת חִידּוּשׁ.
ובכלל.
והבית האחרון.
שמעון, תודה!
ושבת שלום.
תודה רבקה