שירים מזוית העין כותב. בעיקר שירה
מוצא האדם
1. לֹא מִן הַקּוֹף
2. אֲפִלּוּ לֹא מִן הַכֶּלֶב,
3. וַהֲרֵי הוּא בֵּן אָדָם גָּמוּר.
4. גַּם לֹא מִן הָעוֹף,
5. אֲבָל כֵּן מִין הַמּוֹצֵץ
6. אֶת הָאֲדָמָה
7. הַזִּקָּה לַזְּחִילָה מַצְבִּיעָה עַל קִרְבָה:
8. בֵּין נָחָשׁ לְתוֹלַעַת.
9. אַךְ מִדֵּי פַּעַם מִתְגַּלִּים סִימָנִים
10. לְנוֹצוֹת תְּעוּפָה.
והצהרה על זכויות יוצרים
11. אֲנִי,
12. הַמּוֹצֵא הַיָּשָׁר,
13. מַצְהִיר בָזֹאת
14. עַל מוֹצָאִי
15. הָעוֹמֵד בִּסְתִירָה גְּמוּרָה
16. לְהַעֲדָפוֹתַי
17. הַקְּשׁוּרוֹת לַשָּׁמַיִם.
18. אוּלַי הָאֶבוֹלוּצְיָה
19. (לַמְרוֹת הַכֹּל)
20. אֵינָה מַדָּע מְדֻיָּק.
<חיוך מריר - נניח: שוקולד מריר 85%>
שמעון, מה שצץ לוֹ אצלי מיד הוא "אליפלט" [= פליטת ספֶרמָה מקרית אלוהית] של אלתרמן: הצהרתי, עם כל ה'כוונות' הנכונות והפאתוס הפָטריוטי.
הגיבור אליפלט הוא תוצאה של אבולוציה לא מדויקת, לא מדייקת – אבל: לטובתנוּ, כמובן. חוץ מזה, מדובר בטקסט מקומי, צר מאוד.
הטקסט הרענן וההצהרתי שלך נותן לו קוֹנטרָה מצוינת בכל המובנים: הוא מכיל גם אותנו. (הקונטרה: לא רק ל"אליפלט", ברור.)
אני נהנית מאוד מהטקסט שלך.
תודה!
ושבוע טוב.
תודה רבקה
נהניתי ממה שראית