אמנית חומר ופורצלן וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים ב"מארב" וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה
בלוג עבודות מעודכן http://mirifleisher.blogspot.com /
טלפון להתקשרות: 03-5494799
כתובת אי מייל:
בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268
תודה אמיר
ועוד משהו על המשפט-כל מילה …משהו עדין… אני עוד ברוח הספורים הקצרים שלא שלחתי למפעל הפיס…
ראיתי אותך בהארץ. תמונה מקסימה ביותר שמשדרת את כל ואולי חלק, מכל העושר הרוחני היפה שלך. ומאמר כייפי צריך קישור!
אחחחח מירי,
אמרתי לך פעם שאני אוהבת אותך?
באיחור אופייני הגעתי לפוסט הזה, אחרי שפוסט נוסף כבר שוחרר לעולם (ותכף אקראהו). קראתי אותו אחרי שעתיים ארוכות של שנת בוקר, שהתארכה מעבר לנכון לי והתמלאה בחלומות לא ברורים ומטרידים. ואז פגשתי את מנת האהבה המהססת-מגששת-מוקירה הזו שלך, ורווח לי. התמלאתי שקט פשוט ומחוייך, ואני מודה לך עליו.
בוקר-חג טוב לך,
יעל
ועכשיו לפוסט השני!
הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
.jpg)
פינה רעננה בלבלוב נצחי עדין וצנוע.
תודה ושבת שלום.
תודה רות!
מקסים.
בא לי לשבת על הספסל הזה.
אבל הוא שמור לגנן ואשתו לישיבה בצוותא :).
לי, את תהיי המשהו העדין שביניהם,יש מקום!
חלילה לי!
ואני אמנם עדינה, אבל מקום אני תופסת בלי עין הרע :))
לי , לקחת לי את המילים מהפה, גם לי בא להצטרף
גן עדן קטן
רק אושר ובריאות מירי יקרה
ויצירה
שבת טובה
חנהלה אפשר בתורות. תודה!
אחכה בסבלנות לתורי אקח מספר ובינתיים אסתובב לי בגן ואתבונן ביופיו
לא אגע בפירות מבטיחה…
"בינתיים אטייל בגן
אשמע שירת הציפורים
אשאף צחות הצפרירים
ואתבשם בנוף הפלאי"
(שלונסקי, עוץ לי גוץ לי)
בינתיים החברה פה נהדרת 🙂
לילוש תודה על הציטוט. ואשר לחברה
טובים השכנים בעינינו…
את מוזמנת חנהלה.
השנה שוב יתקיים הסטודיו הפתוח בספט'אוקט' אני אערוך יום מיוחד למיש שלא נוסע בשבת. לא חייבת לבוא כמובן…
טוב אז תבואו אחרינו לילוש
הגן של הגנן ואשתו והגב הג'ינג'י של חתולתם (3 צבעים – צדקתי?). רק חסרים קפה וספר
בדיוק נעם
וכן שולה התגנבה לתמונה בלי ששמתי לב
אני בטוחה ששולה סבורה שכל מיני אלמנטים התגנבו לתמונה שלה בלי שהיא שמה לב.
לי
שולה ניסתה האמת למשוך את הפריים אליה…
זה קצה זנב שם, או כפונת מתוקה של שולה? אידיליה. אני חייבת לבוא עם חג'ג', עבדה ובובטרון. רק לא בטוחה ששולה ובובה יקבל אותם בסבר פנים יפות…
איך זכרת יעל את שולה? היא נדחפת אחרי לכל מקום. ובבקשה לא לשכוח את מימי ובאני שממש נלחמות נגד כל פולש. לא מבינות שאפשר לחלוק חלקת ארץ בשלום…
ואני מתה על המשקפיים הירוקים שלך! בואי נעשה הסכם, את תקחי ממני את הוורודים, ואני ממך את הירוקים…
נשיקות ובריאות שלמה, אהובה.
ספט' אוקט'סטודיו פתוח איריס הקטנה תאריך מדוייק יגיע!
איזה משפט סוגסטיבי, מירי. מדהים, לא? איך מיד אנחנו חושבים וחשים אחרת את הספסל הריק הזה, וממלאים אותו בזוגיות .
תודה אמיר
ועוד משהו על המשפט-כל מילה …משהו עדין… אני עוד ברוח הספורים הקצרים שלא שלחתי למפעל הפיס…
ראיתי אותך בהארץ. תמונה מקסימה ביותר שמשדרת את כל ואולי חלק, מכל העושר הרוחני היפה שלך. ומאמר כייפי צריך קישור!
פינת חמד, משפח מיוחד 🙂
תודה אבנר. משפח ? משפט עם פחי נפש … הכוונה בטח טובה!
אין זוגיות יותר יפה מזו של הגנן ואישתו בגן..
צילום נפלא מירי…
תמי זו פינה שאבישי יצר אחרי הביקור שלך בסטודיו הפתוח. תבואי שוב בספט' אוקט', עוד יהיו הפתעות….
תודה תמי . נו לא נגזים…
ליוסף עוזר היקר
השיר המופלא שלך אבד לי בדואר. הלואי והעלית אותו לכאן.
שוב ושוב אני מביטה בהנאה ביופי של ביתך, או שאולי מדובר בבית של הגנן השכן.
גליה הפעם הירוק שלנו…
פינות הקסם בביתך בטיפוח הגנן הפרטי מקסימות ומעוררות את כל החושים, בעיקר מרגיעות
תודה חני ושמחות משמחות בקרוב. אצלך ו…אצלי
בושמתם והתברכתם, מירוש.
המחשה יפה.
רוניתוש בסיפורים הכל יותר יפה וגם בתמונות…טפו טפו
מירינקה, אז מתי את עושה מסיבת גן?
קראת את הגנן של קארל צ'ופאק? מתאים לכם
איריסית בסוף ספטמבר תחילת אוקוטובר, סטודיו פתוח רמת השרון עם תה ורקיקים…
אחחחח מירי,
אמרתי לך פעם שאני אוהבת אותך?
באיחור אופייני הגעתי לפוסט הזה, אחרי שפוסט נוסף כבר שוחרר לעולם (ותכף אקראהו). קראתי אותו אחרי שעתיים ארוכות של שנת בוקר, שהתארכה מעבר לנכון לי והתמלאה בחלומות לא ברורים ומטרידים. ואז פגשתי את מנת האהבה המהססת-מגששת-מוקירה הזו שלך, ורווח לי. התמלאתי שקט פשוט ומחוייך, ואני מודה לך עליו.
בוקר-חג טוב לך,
יעל
ועכשיו לפוסט השני!