הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
מפליא עד כמה חוכמה קדומה ממשיכה ומלווה אותנו במחשבה ובעשייה האמנותית ואנחנו מודעים לה ולא.
משל המערה של אפלטון ובכלל התפיסה שלו של האידיאה מול הדימויים שרק הולכים ומתרחקים מהמקור, עד כדי כך שאנחנו כבר חיים את הדימויים או לפחות נמצאים בסכנה כזו, שאם תתממש נהיה כולנו וכל עולמנו דימוי וחיקוי וחסרי ממשות. כמובן שסכנה כזו לא נראית לי מוחשית, אבל חלקית אנחנו חיים עם חלון למציאות-מחשב, תאורה מלאכותית, חלונות שמבודדים אותנו ממזג האויר ומאויר בכלל, ובחוץ- הכל ירוק בוער, אור שמש מפוזר , כי אותה עצמה עצמה קטוננו מלראות.
אז מה רציתי להגיד?
אנחנו מתרחקים מהמקור והוא בתאוריה כבר לא חשוב ואין בכלל מקור,יש רק העתקים, מסכים ותחליפים. אבל
לא!
ותודה לאבישי שניקה את החלונות כי את הצילום הזה רציתי כבר מזמן לבצע ורק התביישתי עם מסך האבק שבודד אותי עוד יותר מהחוץ,אגב,וגם לא רציתי שאצוקצק …:)
… מה? יש חיים בחוץ??
תשאלי את החתולים אילנה!
העלים הירוקים האלה משכנעים אותי לגמרי!
תודה על האמון לי בשם העלים
גם אני מחזיקה בדעה שכבוד בת מלך פנימה…
והנוף בחלון נוגע ללב.
תודה שולמית
יש כאן משהו מעניין: את משתמשת באבי אבות הייצוגים, האינטרנט, כדי להזכיר את קיומו של הדבר האמתי (שהוסתר זמן מה על ידי דבר אמתי אחר, אבק). ובסופו של דבר הדבר הירוק הזה, עלים, שהיה פעם אמתי ואצלי על המסך הוא דימוי, מחלחל אליי ומוציא אותי שוב אל הדבר האמתי (תיאורטית לפחות: אתמול בשקיעה טיילתי בפרדס, לפני הפוסט שלך. אולי באותה שעה ממש צילמת את זה).
בכל אופן, נפלא
נעם
בדיוק נעם אין סוף תעתועים . לכן צריך להאחז לדעתי.
איזה כיף לחיות בבית שיש לו נוף כזה, ושהחלונות שלו אפילו נקיים.
גליה רק בינתיים. זה קורה לו ורק לו פעם ב10 שנים.
הי מירי, נראה שאנחנו שומרים מהטבע מרחק נגיעה, אבל הוא מתפרץ אלינו מן החלונות ומהתשוקה שלנו לראות ולהריח ירוק…
מרחק נגיעה אורה כמה חכם. והרי הנגיעה היא המחברת. אפילו למקלדת
מירי מתוקה, יש לך איזה קישור למשל?
לא מכירה אותו, אבל המחשבה מרתקת, והחלונות, באמת תרתי משמע, בהקשר של תוכנת המחשב, windows.
אני מרגישה שהשעות הארוכות שאני מבלה מול המחשב מעצימות את המציאות שבחוץ.
איריס חמודה תקישי- משל המערה אפלטון ותקבלי מליון קישורים. בשבילי הוא סיפור מכונן , וכל מה שכתבו הפילוסופים עד היום ובמיוחד היום ולטר בנימין והבאים אחריו הכי פוסט מודרנים מדברים על מקור- אצל אפלטון האידיאה או במשל המערה השמש עצמה מול תאורות חליפיות. אצל ולטר בנימין ההילה של המקור מול ההעתקים והתחלת העירעור של חשיבות המקור ואצל פילוסופים מהמאה ה20 אין יותר מקור. יש רק מסמל מסומל ועוד ביטויים שאני לא רהוטה בהם.
מרתק ביותר, מירי חכמה. אעשה גם אעשה זאת.
נשיקות רבות.
מירי צילום נהדר. לי יש בחלון צמרות של פיקוסים. אולי אצלם פעם.
תודה ללי
איזה חלון נופי מקסים יש לך, לאחרונה הזזתי את המחשב מגומחה נטולת אור לנקודה מול פתח הבית המשקיפה לנוף חצרי ויש בזה תחושה של שלמות שכאילו עכשיו אני נהנית משני העולמות בו זמנית. הצצה ימינה, הצצה אל המסך וחוזר חלילה. (הדלת הפתוחה זה כמו חלון נקי אבל בלי שצריך לנקות:)
למיזוג?
לא הבנתי אומי
פתחת חלון אל המקור והוא ירוק ורענן
ונעים להתבונן בו , תודה שהזכרת
צלולים ויפים צילומיך ,מירי
אהבתי גם את מה שכתבת