הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
בעשר שנות עבודתי האחרונות שבהן חלה פריצה של יצירתיות בעבודתי, נתתי לא פעם שמות לעבודות. במחשבה לאחור, אני חושבת שצריך להיזהר בספרותיות יתרה, כדי לא לסלול דרך מוגבלת מידי לצופה.
בנסיון לברוח ממהכוונה, התחלתי לציין את החומרים בלבד. מה שקורה שגם דרך זו סלולה, אבל כשאני משתמשת בחומרים מסויימים יש לכך משמעות לי כיוצרת, על כן לא אחסוך מכם את האינפורמציה.
אבל
כדי לאפשר לכם לצופים לחשוב עצמאית ולהרגיש עצמאית . אכתוב על החומרים רק בסוף ובפונט קטן יותר, ומי שיירצה יחפש וימצא.
.jpg)
שתי העבודות בשלושת הצילומים הראשונים נוצרו ממטפחות תחרה שקיבלתי מדנה תלמידתי האהובה שכבר יודעת שמה שלא צריך בבד או בכלי עבודה מביאים לסטודיו שלנו. המטפחות הוטבלו בפורצלן נוזלי ונשרפו ל1200 מעלות עם גלזורה מבריקה.
העבודה השלישית בתמונה הרביעית היתה פעם מפית צמר גם כן של דנה יקירתי והיתה לה אפילו צורה יפה אחרי שהוטבלה בנוזל הפורצלני , אבל התנור עשה בה כרצונו והיא מספרת את תולדות המאבק שהוקפא ב1200 מעלות.
קטרים של העבודות כ 35 ס"מ
מקסים! שימושי ולא שימושי. את עובדת בחומרים בלתי קונבנציונאליים, ולכן חשוב לכתוב ולקרוא.
אכן גליה הבנת נכון. אמנות בחומרי קראפט. דורש כנראה גם הסברים.
איזה מאבק טוב נתן התנור.
כלפי מעלה זה תמיד סימן טוב.
יפיפה ופריך למראה
תודה שולמית יקרה. יותר חזק ממה שנראה…:)
יפה יורם ששמת לב . זה כמו כוח טבע שמתערב. אני משהה את ההחלטה אם לזרוק לפח, הפעם הסכמתי.
מירי העבודות הללו מרחפות ככנפים של ציפור נפש. וכל זאת למרות שאני מודעת לחוזק הפורצלן…אני מאוד אוהבת את הקלילות של הריחוף…
תודה תמילה! קלטת את המסר. מתאים לך
מעולה המשחק בגוונים..
התכול מול הלבן בשכבות .
עבודות מוצלחות והתקדמות מרשימה.
תודה דוט. לא מתחייבת על התכלת זו תוצעה של הצילום אבל על שכבות וכל השאר. כן
תוצאה!
האור בצילום הוא הנכחה שלמה.. וגם כשהתכול הזה מתקיים רק.. בתמונה הוא קיים. פעם חשבתי על המילה תכלת ועד כמה היא יפה כשם.. אחר כך אמרו לי שהוא קה בהיגוי קשה לתירגום או להגייה למי ששפת אימואינה עיברית אולי רק ההולנדים מצליחם עם כול החחחחחחכככ הזה..
בעבודות מתאזכרת עבודת הכפיים של מעשי התחרה כזו מלאה במסורת של ידים שאורגות טוות .. בעצם מה המילה המתאימה ליצירת תחרות..
ערים ונשמות רבות ושלמות התפרנסו ממנה..
מירי, משהו בצבע ובקצוות המשוננים מזכיר לי את הר הגעש באיסלנד, מן הקפאה שלו. יפה.
נעם תודה. לחלוטין הקפאה וכמו קרח. געש בתנועה . מעניין איזה צילום ראית. אצלי הר געש מצטייר כאפור ושחור מקסימום אדם.
ראית סדרת צילומים יפהפיות מעיתון זר על הר הגעש הלבן ההוא המעלה קטורת. אם אמצא שוב בתבת הדואר, אעביר לך לינק. אבל שלך רק יפה, לא משבית חברות תעופה
מירי, הנה לינק לסדרת תמונות מהתפרצות הר הגעש באיסלנד:
http://www.boston.com/bigpicture/2010/04/more_from_eyjafjallajokull.html?camp=localsearch:on:twit:bigpic
ביי
תודה נעם. כן הדמיון היצירתי שלך מצא קשר. אולי היסוד, תחושת פעילות געשית טבעית. אכן העבודות היו נתונות לכוח התנור ולא לגמרי יצאו כמו שתוכנן. אני תמיד אומרת שמה שקורה אצלי בתנור זו פעילות וולקנית. אבל הצורה הפטרייתית והכרוביתית מזכירה לי יותר פיצוץ אטומי ,אלוהים ישמור.
תודה בכל אופן על הניתוח הרגיש של העבודות וההתבוננות היצירתית. "קריאה" היא תמיד פרשנית.
כמה יפה. כמו תחרה.
יעלית זה עשוי ממטפחות תחרה טבולות בפורצלן נוזלי ושרופות חותם התחרה נשאר בשלמותו.תודה יקירתי. אולי ההיפך ממה שאיציק חושב על נשים…כמו שכתבת בכשרון רב.
כבר אמרתי, מירי, את בשלב הבארוקי שלך; עידון, שלמות הטכניקה או האנטי-טכניקה, ויודעת אי אילו דברים על החיים (כאן אני קורץ).
נפלא!
לשמוע את צ'צ'יליה ברטולי שרה ויוואלדי, לראות את יצירותייך ולהשפיך.
חיבוק, יוסי
יוסלה יקירי עשית לי את השבוע עם הקישור בפייסבוק. לא מפסיקה לשמוע. הלואי ויואלדי וצ'צ'יליה , גורמי השראה נפלאים ומרוממי נפש.
הנה הקישור http://www.youtube.com/watch?v=1uDq-0SbcxQ&feature=PlayList&p=4F32BB0F8E8E946B&playnext_from=PL&playnext=1&index=2
בהצלחה בתערוכה ביום שישי הפתיחה בבית האדום. אשתדל להגיע.
הי מירי יקרה, זה נפלא. הפורצלן שלך נראה רך כמו בד וקשה כמו צדפות. מקסים. יש גם עבודות כאלה עם לזורות צבעוניות?
איריס , תודה יקירתי. בינתיים לא עם צבעוני . תחרה תחרה. נראה אולי בעתיד.
אני שומרת על העיקרון של לא לשמוע הצעות מאחרים , גם לא הזמנות ובקשות. משהו עקשני שכזה.
עבודות יפייפיות ורבות משמעות, גם טכנית חומרית וגם רוחנית.
ההתלבטות באמת תמיד מה לתת לצופה מבחינת שמות והסברים. נדמה לי שהיום מחפשים את ה"סיפור, , זה הולך יחד. מצד שני לא תמיד מרגישה שצריך לגלות את כל השלבים והחומרים…
…כלומר לתת לחומר לדבר בעד עצמו
וזו תמיד הדילמה (להסביר או לא להסביר)
מי כמוך מבין אילנה. האמת היא שהכל בעצם נילווה . השאלה אם העבודה מדברת או לא. נקודה.
מסכימה. אני חזרתי לדעה שהעבודה צריכה לדבר. אפשר לרמוז בשם על סידרת או על הלך רוח או "מאיפה זה בא פתאום"
לגבי הפרטים הטכניים- אני מצאתי שרוב האנשים אלא אם הם אמנים בעצמם לא ממש מעניין אותם איך עשית בדיוק והתהליכים, אבל לטובת אלה שכן מתעניינים אפשר כמו שעשית לתת אינפורמציה בסוף או באותיות קטנות…
עבודות יפות מאוד. ואני חושבת מה הכילו המטפחות? בכי? או דברים אחרים פחות רומנטיים…לא משנה. עברו היסטוריה, עברו ידיים ומגע אנושי וזה הוטבע. נדמה לי שכתבתי לך פעם שגם חושבת על החפץ עצמו שבתהליך נשרף, מתכלה לחלוטין, ומה נשאר…
ואני תמיד עונה לך לוסי שחלק אולי מתכלה אבל מה שנשאר משאיר מספיק הנצחה למה שהיה. פרט לכך שהפורצלן שביר בעצמו וזו הנצחה על תנאי.
וכן הדרמה לא נעדרת מהתוצאה, כמובן בגלל תהליך השריפה.
הי מירי,
אפרופו הנצחה על תנאי, הייתי שלשום בתערוכה של דליה מאירי במוזאון בקיבוץ הזורע. היא עשתה שם מיצב שההשראה לו באה מחיילי הטרהקוטה בסין- עוד הנצחה על תנאי. מאד הזכיר לי את יציקות הגוף החלקיות שלך.
הנה קישור:
http://www.megido.org.il/info/cult/wilfrid.htm
כפי שאת רואה, לא הצלחתי להפעיל את הקישור בכחות עצמי..
בנוסף, יש שם תערוכה של הילדה מירום שעוסקת במעבר מאבן ל"כלי" מכיל מים. מזכיר את הגבים הקטנים שלך.
אבל גולת הכותרת היא תערוכה מ-ד-ה-י-מ-ה לקרמיקאים שכולה יונומי-ספלי תה יפניים. מהאמאדה וליץ' ועד ימינו. באמת חובה לקרמיקאי.
להתראות, (בהזורע?:))
יעל
איזה יופי מירי, לא קראתי על החומר בהתחלה והתחרה חדרה לי דרך העיניים וחשבתי על רוך ועריסות של מלאכים:)
עריסות של מלאכים סיגלי . דימוי יפה לעצמו
כנפיים מרפרפות בדמעות… כן המלאכיות בהחלט נוכחת.
יצירות תחרה יפהפיות מזכירות לי צדפים-
כמה יפה ומעודן ,מירי
כלים כליאי אור.
את לכדת בתחרה הפורצלנית הזאת את האור
בחיי איך שהם זורחים.
חזרתי להתבונן בהם