שׁוּבי, שׁוּבִי השׁוּלמית
אֲנִי מְכַבֶּסֶת בַּכִּיּוֹר אֶת כֻּתֹּנֶת הַלַּיְלָה שֶׁלִּי.
רַכָּה בְּיָדַי וְהַמַּיִם זוֹרְמִים, הִיא
מִתְחַכֶּכֶת בִּי, מַקְצִיפָה בּוּעוֹת שֶׁל אַהֲבָה,
טוּרְקִיזִית שֶׁכְּמוֹתָהּ, אַוְרִירִית,
שׁוֹבָבָה וְנוֹגַעַת
שׁוֹבָבָה וְנוֹגַעַת
בְּדִיּוּק בְּמָקוֹם הַצָּמֵא וְכָמֵהַּ
כְּמוֹ מָה, אֶלָּא מָה
אביב תשע"ד /אפריל 2014
שובבות בכל. לא רק בכותונת הלילה גם במים המקציפים, בעצם בשיר כולו והעקר שכחתי גם בשולמית
תודה דוד!
השובבות הגיעה לשיר (לפחות במודע) דרך תנועת הכביסה החוזרת והמים הזורמים, כלומר מהפועל ש-ו-ב ומכאן גם להשיב אהבה, או-ו משב רוח אביבי וכך השתובבה לה השולמית בשיר (השירים..) ~ חג אביב שמח!
כל כך יפה הארמז המקראי "שיר השירים ה3: " 'פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי, אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה?"
הכותנות מקציפה זיכרונות אהבה.
גיורא, חג שמח!
נפלאות דרכי השיר. אמנם שירי אביב משתובבים במקומותינו ושיר השירים מתרונן בליל הסדר, אבל את הכותונת לא זכרתי משם. כמה יפה הקישור שעשית!
תודה ~ רוחה
מה כל כך מפליא? הרי כותרת השיר "שובי שובי השולמית" גם היא לקוחה משיר השירים (ז' 1)