מחשבות
1.
המשוררת אמרה שלמשוררים יש תדר מיוחד, משוררי.
(תדרים – מילה שמשחקת טוב במגרש של התקשורת
ומתקשרת גם עם הד לקולה של השירה.
איזו מן שירה,זו כבר סוגיה אחרת.)
אני מחפשת לגעת בגרגרים הכי קטנים של החול והאבק.
אוספת את תנועת החומר המתפרק כמו גם את אדוות הגל הנסוג בחוף הים.
חולמת והוֹוָה תסיסה והתגבשות של רובד נפשי שאולי הוא ה"פלנקטון"* של המילים שלי, אלו הצפות, חותרות ומתעקשות להילכד ברשת התודעה.
*פלנקטון הוא השם שניתן לצבר של אורגניזמים זעירים – השוחים ובעיקר נסחפים – השוכנים במימי האוקיינוסים והימים, כמו גם במאגרי מים מתוקים שונים. השם בא מהמונח היווני πλανκτος– פלנקטוס- שמשמעותו "נווד".
מתוך ויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%9F
אני מחפשת לגעת בגרגרים הכי קטנים של החול והאבק.
אוספת את תנועת החומר המתפרק כמו גם את אדוות הגל הנסוג בחוף הים.
בפלנקטון המלים שלי.
סידרתי בשיר
אהבתי מאוד
את באמת כזו חווה במלאות גם אמנות של אחרים
כל כך יפה בטאת את כמיהת הנפש של המשורר.נפלא
עפרה
משוררת מודעת. זה משהו.
רות
"…הפלנקטון של המילים שלי"
אוהבת את ההגדרה הזו
מעניין רוחה שהשתמשת ביודעין או שלא בשני שמות ספרי שירה של מאיה בז'רנו :
"תדרים" ו "גרגרים"
נחמד לא ? 🙂
תודה, ריקי!
את "תדרים" של מאיה בז'רנו אני מכירה, וגם על הספר החדש "גרגרים" שמעתי. השימוש בשני השמות נעשה באופן לא מודע, לקשר הזה שביניהם מה גם שהמשוררת שדיברה על "התדר המשוררי" היא לא מאיה.
מירי עפרה ורות – תודה על תגובותיכן.
לשם שינוי, הפעם לא הייתי כלל בטוחה שאני כותבת שיר.
רציתי לקרוא לקטע; "מחשבות על שירה" ולתת לו לנוע בדרכו. אבל חשבתי שלא כדאי להתחייב רק על הכיוון הזה.
אני לא מרגישה "משוררת מודעת", כדברייך רות. מבחינתי, מדוייק יותר להגדיר את דרך הכתיבה הזאת – חשיבה חושית כותבת.
תודה על ההד שאני מקבלת ואני מניחה שהוא כבר מתחיל למצוא את קולו ב -מחשבות 2.
מחשבה נהדרת, רוחה.
ויזואלית מאוד.
ו- תהליך לא קל. אבל יש בו סיפוק.
תודה.
תודה רבקה, על הקליטה ועל ההד.