נקודת ראוּת כותבת
INTERMEZZO
כַּמָּה דְּמָמָה
חָמֵשׁ בְּבֹקֶר כְּבָר
לַיְלָה לֹא נִגְמַר
שַׁחַר לֹא עָלָה
מִלִּים מְדַמְּמוֹת עַצְמָן
שֶׁלֹּא לָדַעַת
(מָה?)
בְּרַדְיוֹ מַארְשׁ תּוּרְכִּי מְעוֹרֵר
צִפִּיָה לַפִּסְקָה הַבָּאָה
צִפִּיָה לַפִּסְקָה הַבָּאָה
הִנֵּה זֶה בָּא
קוֹלוֹ שֶׁל הַסָּפֵק צוֹלֵחַ
אָקוֹרְדִּים שֶׁל
פְּסַנְתֵּר
For Elise (forever)
שָׁנִים שֶׁל אַהֲבָה
אֲנִי פּוֹעֶמֶת בַּלֵּילוֹת
מָחָר לֹא מְאַחֵר
אַף פַּעַם
לרוחה
תחושתך עוברת לקורא באופן אמין. שיר יפה. בעקר אהבתי
"שָׁנִים שֶׁל אַהֲבָה
אֲנִי פּוֹעֶמֶת בַּלֵּילוֹת
תודה, דוד. שבת שלום וברכה ~ רוחה
קראתי. אהבתי.
את האיזכורים המוזיקלים
יחד עם השחר שלא עולה
עם הלילה שלא נגמר.
זו השעה, אשמורת אחרונה, המועדת לפורענות.
זו השעה, שמי שמאמין באלוהים, מברך אותו על כך שהתעורר ולא מת.
שמעון שבת שלום!
מנקודת ראות של הזמן כמחזוריות הולכת ונמשכת השחר תמיד יעלה וטוב שכך.
לשמוע את הדממה הזו שלפני… זה מה שעושה את היום.
תודה על ההקשבה המבורכת שלך ~ רוחה
נכון, INTERMEZZO.
והסָפֵק.
טוב, מצוין לי, בשבילי.
תודה, רוחה,
ושבת נפלאה.
רבקה היקרה!
"שָׁנִים שֶׁל אַהֲבָה" את עושה לי בשבת אחת צלולה. תודה!