נטלי יצחקי (2012)
*******
יָשַׁבְנוּ נִנּוֹחִים עַל יְרִיעָה בְּטוּחָה.
הִנַּחְתִּי עַל יָדְךָ אֶת יָדִי. חֲפָצִים שֶׁשָּׁמַרְתִּי
בַּבֶּטֶן וְרָצוּ מָקוֹם.
גַּם בִּדְּבָרִים שֶׁאִישׁ לֹא רָאָה –
קִשַּׁטְתִּי אֶת הַפִּנּוֹת שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן צֶבַע
וְהִשְׁאַרְתִּי נָתִיב שֶׁל בְּרִיחָה.
שְׁנֵי עוֹלָמוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ זֶה בַּזֶה זְקוּקִים
לְחָלָל לְהִסְתַּתֵּר בּוֹ.
מִתּוֹךְ הַפִּנָּה הַשְּׁקֵטָה שֶׁלְּיַד
רָצִיתִי שֶׁתַּגִּיד לִי.
רָצִיתִי שֶׁתִּצְעַק
עַד הַשֶּׁקֶט יְהַדְהֵד בִּי
רֶגַע לִפְנֵי –
עוֹד לֹא נִשְׁמַט הַשָּׁטִיחַ תַּחַת הַשָּׂפָה.
"בגלל", גיליון 3