זכות הצעקה
ָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָָ
זֶה לֹא שֶׁאֲנִי פֵיָה. אֲבָל יָכֹלְתִּי לָעוּף
כְּשֶׁאָמַרְתָּ לִי. אוֹ לְהָרִים רָאשִׁי בְּגַאֲוָה
בִּשְׁאָר אוני לְהִתְמוֹדֵד מוּל עֲנָקִים.
חָפַצְתִּי בָּחַיִּים, יִצְחֲקוּ אֵלוֹהִים.
וְכָעֵת. כַּסֵּה אֶת פִּיךָ.
אֱטֹם אָזְנֶיךָ.
הַשְּׁפֵּל עֵינֵיךָ לְמַרְאֵי.
וְלֹא תִּרְאֶה כֵּיצַד אוּכַל לְהֵעָלֵם
בְּהֵנֵד עַפְעַף
אֶנְחַת מִמְעוֹפִי בִּכְבֵדוּת
אַרְכִּין רָאשִׁי
וְאֵתְאַיֵין.
שלום נטלי
בית הראשון נפלא ויכול גם לעמוד לבדו כשיר
כדי לסיים התייחסותי לשיר אני מבקש ממך לפרש לי את המילה להתאיין
תוד נטלי על התגובות שלך בכל הזדמנות
תמשיכי להופיע במטע
דוד יקר,
תודה על תגובתך.
להתאיין, מלשון אַיִן.
נטלי
היי נטלי
מאד מאתגר השיר הזה
הוא כתוב יפה מאד
והיה לי קל יותר עם הבית הראשון לבד
אבל כמו שאמרתי הוא מאתגר כל כן אקח אותו למקום שלי
אני לוקח אותו למקום בו היתה בליבה של הכותבת אמונה בבית הראשון
ובשני היא מאבדת אותה
הייתי מוכנה ללכת בדרכך היא כותבת בבית הראשון
ובבית השני מאבדת אימון ורוצה להיעלם מהמקום ההוא הכנוע
תודה נטלי
למדתי מילה חדשה
היי דוד, אני חושבת שאני מבינה מה הפריע לך בבית השני. יש איזה סיבוב מה"אתה" כגורם להתעוררות ולכוח, אל הפנייה בציווי. אולי אם זה היה "ועתה, משכיסית את פיך, אטמת אזניך…" זה היה מסתדר יותר עם הבית הראשון?
מקסים!!! נוגע ותמיד עם קריצה.
היי נורית, תודה על הקריאה וההתייחסות.
רקפת, תודה. שמחה מאוד שאהבת.
נטלי