***
לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהָיִינוּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַמִּגְרָשׁ.
חָשַׁבְתִּי שֶׁהָיָה בֵּינֵינוּ הֶסְכֵּם לֹא לִפְגֹעַ.
נִשְׁבַּעָתְ שֶׁאֵלּוּ לֹא הָיוּ מַחְשְׁבוֹתַיי שֶׁעָבְרוּ אֶת הָרֶשֶׁת.
כְּשֶׁהִבְחַנְתָּ בְּקִיּוּמִי חָשַׁבְתִּי רָאִיתָ שֶׁעָמַדְתִּי עַל בְּלִימָה.
אַף עָצַמְתִּי עֵינַי יָכֹלְתִּי לָדַעַת בנקלה
שֶׁיָּדֶיךָ קְשׁוּרוֹת.
לָכֵן לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי כְּשֶׁזָּרַקְתָּ אֶת הַכַּדּוּר לכיווני.
אוּלַי זֶה אַתָּה שֶׁלֹּא רָצִיתָ לְהוֹדוֹת
שֶׁהָיִיתָ רִאשׁוֹן וְשָׁכַבְתָּ פָּצוּעַ.
יְלָדִים אַף פַּעַם לֹא מוֹדִים בפסילתם.
לִפְעָמִים גַּם אֲנִי. לֹא מַצְלִיחָה לִתְפֹּס.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא רָצִיתָ לִפְגֹעַ.
אֲבָל כְּשֶׁכָּרַעְתִּי בִּרְכַּיי
וְאָז נָפַלְתִּי
לֹא חָזַרְתָּ לִבְדֹּק אִם אֵי פַּעַם
אֶעֱמֹד שׁוּב עַל רגליי.
13.3.11
נטלי הי,
שיר מפוכח המציג פער בין שניים, פער שהוא כנראה אינהרנטי ושעצם קיומו מאכזב.
(אולי מטרת נפשנו היא לצמצם פער זה עד כמה שניתן, ואולי אף עד ביטולו מעיקרו — מי יודע?)
מעורר מחשבה.
תודה — צדוק
צדוק יקר,
הסתכלות יפה. תודה. גרמת לי לחשוב 🙂
נטלי