אמנית, מאיירת, עוסקת קבוע גם בהדפס רשת ותחריט.
מאיירת לספרי ילדים, כריכות ספרים למבוגרים, כרטיסי ברכה וכדומה.
תושבת רחובות. נשואה ואמא לשתי בנות.
השכלה אמנותית: 'המדרשה לאמנות' רמת-השרון.
חברה באגודת המאיירים הישראלית.
מציגה בתערוכות ופרוייקטים מיוחדים, בארץ ובחו"ל.
בסוף 2013 כתבתי ואיירתי ספר ילדים דיגיטאלי משלי, "העדר"
שנמצא גם בתרגומו לאנגלית ברחבי האינטרנט באמזון, ibook של אפל ועוד...
הספר בגירסא העברית שלו נמצא להורדה בחינם למכשירי טאבלט.
כאן:
http://store.heliconbooks.com/?id=bookdetails&fname=flock_heb.epub
אפשר לפנות אלי בקשר לכריכות ספרים וכמובן לצורך איור ספרי ילדים.
לכל המתגעגעים (בעברית) או: ים של געגוע
המשפטים נלקחו ממילון אבן שושן תחת הגדרת "ים" (פתגמים)
העליון הדפס רשת על נייר, צבע כסוף +אדום ושבלונה.
התחתון הדפס רשת מריחה חופשית
2007
מקסים וסוחף. אם לתוך שבוע הדכאון לא התחברתי, הרי שלחודש הגעגועים ,בהחלט הציורים האלה ,עשויים לסחוף אותי. כל צבעי הגעגוע וכל התחושות נמצאים כאן,
בנוסף למילים,לים געגועים וים עצבת…
וחושבת לעצמי, זה נכון? האם כשמתגעגעים ומציירים או כותבים געגוע,האם זה עוזר להפיג את העצב שבו, או להיפך אולי זה מעצים אותו?
למה את מתכוונת במי אני? כמו שאני רואה את עצמי אני מראה את עצמי כאן בבלוג. הדבר היחיד שאני יודעת כאן על האנשים זה שהם אמנים ואם הייתי גם אני ,אז גם הייתי אומרת.
יפה ועז-מבע.
"זוג שפתיה שני חן.
רק לנשיקות נוצרו הן…
את כל ליבה מסרה לו".
הוספתי עוד ציור … תודה.
מקסים, אילנה, מקסים. ואם יורשה לי להבחין – העליון עם הדגים הדוהים מרוב הכיסופים שייך למדור הגעגוע, ואילו התחתון כבר נופל לעצבת המרחקים.
כן, שלבים בגעגוע המתרחק עד שנמוג…
דווקא יותר התחברתי לציור השני.
הימשמים שלך נותן תחושה של יצריות הטבע, סוער את הרגש.
יפה ועדין
היי אילנה
פתאום ניזכרתי שכתבתי
"גד מת על קידוש ה" בשבת"
להתראות טובה
דג מת על קידוש ה" בשבת
להתראות טובה
מקסים וסוחף. אם לתוך שבוע הדכאון לא התחברתי, הרי שלחודש הגעגועים ,בהחלט הציורים האלה ,עשויים לסחוף אותי. כל צבעי הגעגוע וכל התחושות נמצאים כאן,
בנוסף למילים,לים געגועים וים עצבת…
וחושבת לעצמי, זה נכון? האם כשמתגעגעים ומציירים או כותבים געגוע,האם זה עוזר להפיג את העצב שבו, או להיפך אולי זה מעצים אותו?
ומי הכותבת?…
ואין לי תשובה לשאלה האחרונה…לא יודעת…
הי אילנה, לא מבינה איך, אבל תמיד כשמכבה את המחשב, נעלם לי השם.
סיגל.
היה נדמה לי שהכרתי את סגנון הכתיבה (ואולי תגלי לי בסוד מי את?)
למה את מתכוונת במי אני? כמו שאני רואה את עצמי אני מראה את עצמי כאן בבלוג. הדבר היחיד שאני יודעת כאן על האנשים זה שהם אמנים ואם הייתי גם אני ,אז גם הייתי אומרת.