אמנית, מאיירת, עוסקת קבוע גם בהדפס רשת ותחריט.
מאיירת לספרי ילדים, כריכות ספרים למבוגרים, כרטיסי ברכה וכדומה.
תושבת רחובות. נשואה ואמא לשתי בנות.
השכלה אמנותית: 'המדרשה לאמנות' רמת-השרון.
חברה באגודת המאיירים הישראלית.
מציגה בתערוכות ופרוייקטים מיוחדים, בארץ ובחו"ל.
בסוף 2013 כתבתי ואיירתי ספר ילדים דיגיטאלי משלי, "העדר"
שנמצא גם בתרגומו לאנגלית ברחבי האינטרנט באמזון, ibook של אפל ועוד...
הספר בגירסא העברית שלו נמצא להורדה בחינם למכשירי טאבלט.
כאן:
http://store.heliconbooks.com/?id=bookdetails&fname=flock_heb.epub
אפשר לפנות אלי בקשר לכריכות ספרים וכמובן לצורך איור ספרי ילדים.
שולחן עבודה
יהיה מעניין לראות פה שולחנות עבודה של עוד יוצרים (אם יש להם דבר כזה).
ידיד בריטי שלי הוסיף את ההערה: Messy desk… sign of a creative mind
ואגב, אולי מישהו ראה לאן נעלם האדום- carmine שלי???
הגיע הזמן שאילנה גרף גם תשוררי. דברי עם הצבעים. תגידי להם משהו על המסעיר שבצבע והפלאי שבחוש הראיה.
פעם משהו אמר לי שהצייר מראה לנו איך הוא רואה את העולם.
האופטיקאי מראה לנו איך העולם נראה.
האופטיקה מוכיחה לנו שהאור שאנו רואים לעולם הוא האור שכבר נעלם.
אז אנחנו לנצח עיוורים? כנראה שכן.
אילנה לה מה שלומך?
או הו! זה בהחלט מצב מצוין אפילו…!
בשבוע שעבר חיפשתי דבק גרפיקאים. דווקא יש לו מקום מיוחד אבל הוא לא היה בשום מקום. שעה וחצי חיפשתי. בסוף אמרתי שיש רק עוד קופסא אחת והוא בטוח שם וכך היה. אבל זה יכול להוציא מהדעת. והרי כמה שלא נשתדל תוך כדי תהליך אי אפשר להחזיר הכל למקום. זר לא יבין…
תמונה מעולה.
יפה, אבל בעיקר מסקרן… עוד צעד -וידיאו? ורואים שיש סדר בתוך הבלגאן. מין מאזן בין פרץ המרץ לגדר הסדר. אחרת באמת אי אפשר…
זה יופי. בתמונות של שולחנות עבודה יש תמיד איזה בלגן עסקני שעושה חשק לעבוד. 🙂
עשה לי כיף לכתוב את שלי.
יש גם תמונה עם "פושי" ז"ל 🙁 הוא אהב לשבת על הניירות ולשתות מהמים של הצבעים.
http://www.flickr.com/photos/ilanagraf/2088725204/
בוא"נה אילנה, אילו עבודות נפלאות יש שם ב"פליקר"… למה רק עכשיו גילית לנו עליהם? כמה רישומים מדהימים (נערה). כבוד!
תודדדדדה…. לא מ"גלה הכל בבת אחת…
הכחולים שפתיים יושקו שם בפליקר. מכירה הרבה אבל את אלה לא.
איזה כחולים?
סדרה כחולה עם גזרי כתב ואפילו כאן בתמונה הכחול הרטוב .
"מיפגשים" (ים) כן בדיוק צילמתי כשזה היה בעבודה…
מצאת את ה"כחולים?" אני מזהה מכוניות גם לפי הצבע . :)כחולים ליד האדומים…
מצאתי… הצבעים שניגמרים לי הכי מהר זה כחול פרוסי שאני חולה על הצבע הזה, אדום כהה (דם)וסגול… כך שיש הרבה…
אילנה הגבהת עוף, קודפ קראתי את יעל, כניראה שאת המקור, זה מקסים מלא רוחניות.
להתראות טובה
הגיע הזמן שאילנה גרף גם תשוררי. דברי עם הצבעים. תגידי להם משהו על המסעיר שבצבע והפלאי שבחוש הראיה.
פעם משהו אמר לי שהצייר מראה לנו איך הוא רואה את העולם.
האופטיקאי מראה לנו איך העולם נראה.
האופטיקה מוכיחה לנו שהאור שאנו רואים לעולם הוא האור שכבר נעלם.
אז אנחנו לנצח עיוורים? כנראה שכן.
אילנה לה מה שלומך?
אני מדברת אל הצבעים וגם אל הציורים בזמן שאני יוצרת אותם. והם השירים שלי (כל אחד טוב במשהו אחר..)
מתה על הבלגאן הזה. בעיני הוא בכלל לא בלגאן אלא תהליך מסודר מאוד – אבל זה הכינוי הרווח.
מיכל, זה עוד מצב טוב… אבל אני חושבת שדוקא מתוך הבלאגן צומח משהו. הבעייה שלפעמים אני לא מוצאת שם דברים כשאני צריכה אותם.
או הו! זה בהחלט מצב מצוין אפילו…!
בשבוע שעבר חיפשתי דבק גרפיקאים. דווקא יש לו מקום מיוחד אבל הוא לא היה בשום מקום. שעה וחצי חיפשתי. בסוף אמרתי שיש רק עוד קופסא אחת והוא בטוח שם וכך היה. אבל זה יכול להוציא מהדעת. והרי כמה שלא נשתדל תוך כדי תהליך אי אפשר להחזיר הכל למקום. זר לא יבין…
אכן …
צילום מצויין. הסדר קיים, סדר של עשיה ויצירה. זה אינו בלגאן. אלה חיים.
תוסה אסתי. סדר ואני זה לא הולך ביחד. לא יודעת להסתדר עם זה כל כך.
ציור בפני עצמו,אילנה, שמעורר מאוד את יצר הציור שלי. תודה
תודה, משערת שזה עושה חשק לעבוד עם חומרים. מתנצלת על ההערה שלי על הגמד שלך לא מרגישה עם זה כל כך נוח.
אוקיי. ראיתי בזה גילוי של רגישות מיוחדת כלפי עניין הגמדות, אבל זה
נראה באמת מוגזם. טוב . עבר.
אולי אני בכלל גמדה?:-)