בננות - בלוגים / / אני קולף בצל
אחוז בקולמוס
  • צדוק עלון

    נולדתי בירושלים ב – 1954 לאסתר וחביב עלון. אני נשוי לרונית ואב לרות, אֵסי ושירה.

אני קולף בצל

אני קולף בצל

אֲנִי קוֹלֵף בָּצָל

וּמַשְׁלִיך אֶת הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנִית הָרִאשׁוֹנָה

מִשֶּׁנַּעֲשֵׂית הַקְּלִפָּה הַבָּאָה לְחִיצוֹנִית

אֲנִי מַשְׁלִיך גַּם אוֹתָהּ

וְכָךְ הָלְאָה וְחוֹזֵר חָלִילָה

שִׁכְבָה פְּנִימִית שֶׁנֶּהְפְּכָה קְלִפָּה חִיצוֹנִית –

נִדְמֵית לִי כְּאַחַת שֶׁאִבְּדָה מֵאֲמִתּוּתָהּ

עֵקֶב מַגָּעָהּ עִם הָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי

וְעָלֶיהָ לְהִשָּׁלֵךְ.

 

כַּעֲבוֹר זְמַן קָצָר

גּוֹמֶלֶת הַחְלָטָה בְּלִבִּי

וְאָז אֲנִי אוֹסֵף

חֵלֶק מִשִׁכְבוֹת הַבָּצָל

– חֵלֶק שֶׁאֲנִי חוֹשְׁבוֹ רָאוּי לְמַאֲכָל –

וְקוֹצְצָן

וּמִתְעַרְבְּבוֹת הַשְּׁכָבוֹת זוֹ בָּזוֹ

אֵלּוּ שֶׁהָיוּ חֲשׂוּפוֹת זְמַן רַב לָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי

עִם אֵלּוּ שֶׁהָיוּ חֲשׂוּפוֹת זְמַן מֻעָט

וּבַסּוֹף

אֲנִי מַבִּיט בִּמְנַת הַבָּצָל הַקָּצוּץ

הַמְּעֻרְבָּב הֵיטֵב

וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא כָּל חֲלָקָיו שָׁוִים

וּבְלִבִּי עוֹלָה מַחְשָׁבָה

מָה מִבֵּין חֲתִיכוֹתָיו הַקְּצוּצוֹת שֶׁל הַבָּצָל

הָיִיתִי מֵרֹאשׁ צָרִיךְ לֹא לֶאֱסֹף בַּחֲזָרָה

וּמָה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת שֶׁלֹּא אָסַפְתִּי

אַף הֵן הָיוּ צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מֻנָּחוֹת בִּמְנָתִי קְצוּצוֹת לְפָנַי

אֶלָּא שֶׁמֵּחֲמַת חֻלְשוֹתַי לֹא אֲסַפְתִּין

וְכַמָּה פְּעָמִים קָלַפְתִּי וְקָלַפְתִּי וְהִשְׁלַכְתִּי

וּבַחֲזָרָה לֹא אָסַפְתִּי לְצַלַּחְתִּי הָרֵיקָה וְלוּ שִׁכְבָה אַחַת

 

וּמָתַי מָתַי אֶקְלֹף אֶת הַבָּצָל הַבָּא

וְיַעַמְדוּ הַדְּמָעוֹת בְּעֵינַי.

 

8 תגובות

  1. שיר הגותי, צדוק, הבצל כמשל.
    לי זה מזכיר אפיזודה נפלאה מ"תוף הפח" של גינתר גראס הנקראת מועדון הבצל שם התכנסו במרתף אנשים שרצו לבכות ולא היו יכולים (זה היה אחרי מלחמת העולם השניה)
    הם ישבו במרתף הזה סביב שולחנות קטנים וקלפו בצל בשביל לבכות ,ואוסקר הגבור הננס בספר היה מתופף להם ברקע
    הם בכו את ילדותם ובגרותם וזקנתם .
    מדהים איך בעולם הקר הזה הרגשות התקהו עד כדי כך שהאדם מתקשה אפילו לבכות כאילו יש לו בטונדה על הלב
    הדמעות יעלו בעיניהדובר השר כשלא יחשוב על הבצל המטפורי ופשוט יתמסר לחיתוכו הממשי
    השכל מפריע לספונטניות של הרגש

    • חנה הי,
      תמיד נהנה לקרוא תגובותייך המניבות תובנות נוספות. תבורכי.
      תודה — צדוק

  2. השיר הזה שלך הוא עדות נפלאה עד כמה אין חדש תחת הבצל ובכל זאת תמיד תמיד יש בצל חדש ובלבד שיימצא לו הקולף המשוחרר מכל הבצלים כולם.

    • ענת הי,
      צריך לקלף מילה מילה את דברייך בכדי להגיע למהות…
      תודה על הבצל שהפקדת בידינו…
      צדוק

  3. איריס אליה כהן

    צדוק יקר, באיזה צנעה ודרך ענווה הגיח לעולם ספרך. ברכות מקרב לב ונפש ממני אליך. אני בטוחה שהרגשה רבה והנפש הומיה. הצלחה רבה ומזל ועוד ברכות.

    • איריס הי,
      תודה והלוואי ונזכה כולנו לעוד ועוד; כשטוב לנו טוב לסובבינו וכשטוב להם טוב לנו.
      ברכות בכול — צדוק

  4. קוראים את השיר ורואים שאתה יודע על מה אתה מדבר !
    התנהגות הבצל כפי שמתוארת בשירך – מדויקת !
    אהבתי את שיר הקליפות הזה 🙂

    • ריקי הי,
      תודה ויפה כינית "קליפות", שבלעדיהן לא היה נראה האור בעולמנו…
      ד"ש וברכות — צדוק

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לצדוק עלון