בננות - בלוגים / / "רגעים" – מאת ועם מיכל בת אדם
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

"רגעים" – מאת ועם מיכל בת אדם

לגורל יש דרכים מוזרות לחבר בין בני אדם, לפעמים לרוב ימי חייהם, ובתנאי שהמחוברים יסייעו לו בדרכיו באמונה ובאהבה.

את מיכל בת אדם "הכרתי" לראשונה בהיותי בת שלוש-עשרה. צפיתי אז בפעם הראשונה – ולא היחידה – במיכל-רוזה, אישה רבת קסם מכשף, בסרט "אני אוהב אותך רוזה" בבימויו של בעלה משה מזרחי. ומיהו שאהב אותה אז מלבדי? הילד בן האחת-עשרה ניסים. הלוא הוא "הנסיך" – כך כיניתיו בנפשי – גבי אוטרמן, ששנה לאחר מכן מצאתיו כבן כיתתי ב"תיכון חדש".

 נקפו השנים והחוט הפנימי שלי אל מיכל בת אדם צירף אליו פנינה תלויה נוספת. זה קרה כשצפיתי בסרט הקולנוע שהיא עצמה כתבה לו את התסריט, וביימה ואף שיחקה בו תפקיד ראשי לצדו של אסי דיין יפה התואר והכישרון. הכוונה לסרט "רגעים".

 בראשית שנות האלפיים יצא לאור ספרי "ניקול ופייר". חברה שקראה אותו אז אמרה לי באלו המילים: "זה חייב להיות סרט, ויש אישה אחת שמתאימה לכך. עולמכן ושפת הנפש שלכן דומים מאוד." וכיוונה אותי לפנות למיכל בת אדם.

 אישה ביישנית אני, אך רבת תעוזה. כתבתי מכתב למיכל ממערכת הוצאת ידיעות אחרונות ועל נייר רשמי של ההוצאה – שבה עבדתי אז כשכירה – כדי להרשימה…

 כיום יותר מאי פעם ברור, לי לפחות, שהגורל הקבוע מראש הוא שהתרשם וקידם. מיכל ואני נפגשנו! הרגשתי מיד בעוצמת החיבור הנפשי-רוחני. מיכל קראה תוך זמן קצר את "ניקול ופייר" שלי ושכנעה אותי שקנוקנותיו העדינות יפה להן שיישארו רק בספר…

 מאז חלף יותר מעשור, ועל גב הסרט שלא נוצר מיצירתי צמחה חברות דומה עד מאוד לחברות האיתנה שמחברת חלק מדמויות הנשים ב"ניקול ופייר". ומה חשוב ויקר יותר מזה – ולו בעיני המקדשות את החיים על פני היצירה?!

 במהלך השנים הללו זכיתי – אין לי הרבה זכיות שכאלה – לערוך בדם הלב והרוח את ספרה של מיכל בת אדם "אוטוביוגרפיה דמיונית". בעוד שלרוב נהוג "לתרגם" ספר לסרט – ומדובר בשתי שפות יצירה שונות לחלוטין – מיכל הפכה את סרטה "איה" שיצרה שנים לפני כן ליצירת ספרות נפלאה.

 והנה לפני כחודש זכיתי לחוות סגירת מעגל יצירתית נוספת של מיכל בת אדם. הפעם עשיתי זאת מחשכת אולם תיאטרון "תמונע". סרטה הנפלא "רגעים" קם והיה להצגת תיאטרון על פי מחזה שאותו כתבה מיכל ובבימויה. אישית, התרגשתי עד מאוד לשוב ולפגוש בשילוש האנושי שמיכל קידשה את סבך אהבתו בסרטה אי אז. אישית, גם סקרן אותי מאוד לעמוד על הטראנספורמציה התוכנית שהתחייבה בעת המעבר ממדיום הקולנוע לבמה החיה! אישית-אישית, סוקרנתי להכיר את דמות השחקנית שתגלם בהצגה את זו שמילאה אי אז מיכל בת אדם.

 על פי כל נקודות הסקרנות שעמן הגעתי לתיאטרון הייחודי הזה "תמונע" יצאתי נשכרת ונרגשת בענק.

 עכשיו ונוכח זאת אני ממליצה עד מאוד לצפות ב"רגעים" הבימתי באחד משני המועדים הקרובים.

 ולמי שאוהב לדעת על מה יצירה כלשהי כדי להחליט אם להיכנס אל בין שעריה, הנה התמצית הנושאית (אם כי בעיני ערכה של יצירה הוא מכלולה, תוכן וצורה).

רגעים

מאת ובבימוי: מיכל בת אדם

        

שתי נשים נפגשות ברכבת מתל אביב לירושלים.

 דרכים מצטלבות. 

לרגע יש הרגשה כאילו הן כבר מכירות.

 הן ממשיכות יחד.

שלושה ימים לאחר מכן הן נפרדות.

שתי נשים נפגשות חמש שנים לאחר שהתראו בפעם האחרונה. 

הן כבר מכירות, אבל יש שאלות בלי תשובות.

 סיפור פשוט על חברות, גבולות, קנאה ואהבה.

 

שחקנים: הדר ברבש, אלמה דישי, גיא זך, אלעד סממה

ע. במאי: נדב מייקל          

הפקה וניהול הצגה: נועה פרידמן

מוסיקה מקורית: דניאל מזרחי

עיצוב תאורה: אמיר קסטרו

 

מועדי ההצגות-

 

מוצ"ש 27.7 20:00

ראשון 28.7 20:00

 

ההצגות תתקיימנה בתאטרון "תמונע" רחוב שונצינו 8

טלפון להזמנת כרטיסים:  03-5611211  מחיר כרטיס 45 ש"ח 

 

 

 

4 תגובות

  1. מירי פליישר

    תענוג של קשר. נהנתי לקרוא

    • אין הרבה קשרים שהם מסע שאדם עובר עם זולתו ועם עצמו – בא ממקום קיומי אחד ומוצא את עצמו כחלוף השנים במקום אחר הודות לאותו קשר. ובלי קשר, ממליצה לך לקחת את דיסק הסרט "רגעים" בספריית וידאו – אם לא תגיעי להצגה.

  2. אני זוכרת את "רגעים" כאחד הסרטים החזקים שראיתי בתקופת בחרותי, ואת מיכל בת אדם המקסימה. אהבתי לקרוא את המעגלים שיצרת בפור הקטן הזה איתה, שכן מפגשים אינם סתמיים אף פעם, ולרוחי היכולת שלך למצוא בהם משמעות ומעגליות.
    ואולי גם אצליח להגיע ליפו באחד מן הימים המסומנים.

    • שימחת אותי על שותפות השמחה בסרט "רגעים". תמונע אינו ביפו כי אם בשכונת מונטיפיורי קרוב לעיתון מעריב. אני בטוחה שהעיבוד לבמה יעניין אותך, וגם התוכן עבר טיפה שינוי למען הדרמה הבימתית.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט