בננות - בלוגים / / ביקורת לחיזוק "יומנה" – אמש ב-YNET
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

ביקורת לחיזוק "יומנה" – אמש ב-YNET

אמש חוויתי לילה לבן קסום. כמנהגי הלכתי לנום את שנת הלילה… קצת אחרי רדת הערב (כי אני מתעוררת מדי בוקר בשעת קריאת שמע… אולי אפילו לפני כן), ואז הקצתי בערך באחת עשרה בלילה – גם זאת כרגיל – ליקיצת רענון קצרה, וכמעט "הלך עלי הלילה". תודותי לשני חברים יקרים מאוד. יוסי וקסמן, קוסם הגרפיקה (ולא רק כמובן) שעיצב כה נפלא את הכתבה ב"לאשה" שתתאים לתנאי מטע הבננות, ואיריס אליה כהן ששיגרה לי מכתב שאין יקר ממנו – יש ביקורת מצוינת על ספרך בווינט.

אז הרי היא לפניכם:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4175760,00.html

10 תגובות

  1. אני רוצה לבטא את השתתפותי באבלה של עמיתתנו חוה זמירי, שאביה הלך אתמול לעולמו.

    • לענת,

      תודה, והקשה מכל עוד לפני.
      היה לי אבא קשה. ואני סביר להניח שהייתי ילדה קצת מרדנית.

      אבל אני יודעת שהוא אהב אותי מאוד, ובשעות האלה ענת, אני חושבת שוב ושוב מה הוא עשה למעני.

      רק לפני שנה נפגשנו אחרי שנים רבות. אבי הוא ניצול שואה – יתום מגיל 13. בילינו יום שלם בחיפה. ודברנו ודברנו.

      ובתוך השנה הזאת היה לי שוב אבא. האבא שלי. הוא היה תאב חיים, והצליח בעסקיו. הצלחה זאת שלו היתה לי מודל לחיקוי גם בימים הקשים ביותר.

      בינתיים, אני בוכה, ואני המומה בשבילו. כאילו הבלתי יאומן קרה.
      הוא ינק את החיים והוא אהב אותם.

      הרבה ממה שאת עברת, ענתי, היה גם מנת חלקי. אבל הטוב שהוא נתן לי חיפה על הכל. הוא היה אדם נמוך קומה, אבל רב עשייה.

      בהצלחה לך
      ענת.

      אני קוראת ושמחה שנשמתך נצרפת בתיקון הזה של החיים.
      תדעי תמיד שאת ראוייה לאהבה. ועוד אהבה. ואנחנו כולנו כאן אוהבים אותך, כי את מדברת אלינו מבפנים. מהכי בפנים.

      ושוב,
      יש לך את קהל היעד שלך
      והוא יותר רב ממה שאת חושבת.
      קהל יעד של קריאה.

      חוה

      • נ.ב.

        קראתי בינתיים את הביקורת.
        מעולה. ולגבי תיאורי הסקס עד כמה שאני זוכרת יש גם יש ואפילו במידה הנכונה.

        יכולה להביא לפחות שניים שלוש.
        ועדיין, ביקורת מעולה.

        חוה

        • אני מודה לך חוה שציינת נקודה זו ברשימה. אכן לכל המעוניינים – אין תיאורי סקס בספר אבל יש ועוד איך תיאורים תמציתיים של מעשה האהבה. אפילו כותבת הרשימה הרגישה בתוך תוכה שהסתייגותה לא לגמרי לעניין, אלא מתוך חוב לספרות העכשווית שמרבה לתאר סקס! אני לא מכירה חיה כזאת. וחוה, אין לי בררה אלא לשאול בפומבי: את מקבלת ממני את מסרי בדואר הפרטי שלך?

  2. וואו ,ענת ,בקורת יפה מאוד
    ודווקא החסרון בעיני כותבת הרשימה – ענין הסקס, הוא יתרון בעיני
    יש ספרים הדוחים מאוד בעיני ובעיני הרבה קראים בגלל תאורי סקס בוטים של הדבר עצמו ללא כחל ושרק עם כל מיציו וסטיותיו לפעמים
    יפים תאורי הסקס המופיעים ברימוז כנשיקה מבעד למטפחת
    יישר כוח
    ובוקר נפלא

    • היטבת לנסח זאת גם בגוף הרשימה. והעניין, אגב, הוא לא הספר שלי. כבר שנים אני שומעת מסביבותי שאם אכתוב ספר שאין בו תיאורי זימה וסקס, הלך עלי, אבוד לי. ושוב, לא אני וכתיבתי היא העניין אלא איזה משהו עקום לגמרי שהיכה שורש במחוזות הספרות. עוד מישהו הגיב ברשימה במילים פשוטותL ספרות אינה פורנוגרפיה. ו"נשיקה מבעד למטפחת" אם כבר זה הכי מעורר … לכל שספרות נועדה לו בעצם – השלמה מהדמיון. אני סבורה שגם כותבת הרשימה שהיטיבה לקרוא ולכתוב על "יומנה" היססה בינה לבינה באשר לקשר ההכרחי בין חדירה לספרות, אבל חששה ללכת עם תפיסתה שלה "כנגד הזרם" הרווח ואולי ביקשה "להזהיר" מציפיות לסקס שלא יבואו על סיפוקן.

  3. ענתי יקרה
    מאד נהניתי מן הכתבה . היא מציגה לעומק וברגישות את התימות של הספר. אכן ספר חובה לקריאה לגבר ולאישה
    עפרה

    • אכן רשימת הביקורת מציינת את עיינה הכותבת הבלתי משוחדת בהיעדר שום קשר בינה לביני אלא על גב הספר, רשימתה מעידה גם בעיני כי היא היטיבה לקרוא את ספרי (לאו דווקא בגלל הציון לשבח שמילא אותי שמחה גדולה, לא אבוש לומר). וכן עופרה, ספרי מיועד לגברים ולנשים כאחד. אחד מחברי הטובים בבננות הרגיע אותי בנדון: זה ספר שנשים יקראו אותו ראשונות ולאחר מכן יתנו אותו לגברים בחייהן למען יקראו וידעו היכן גם עליהם לתקן למען שלמות/שלום האהבה בין המינים.

  4. רקפת זיו-לי

    נהדר ענת, זה הכוון לדבוק בו.
    יישר כוח

    • האמת, חרדתי מרגע הביקורצ. אני לא מאלה הסבורים כי מוטב מילה רעה מאשר אפס מילת ביקורת. מעדיפה בלי רוע בכל גזרות חיי. ועכשיו אתפלל שאכן המגמה החיובית תימשך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט