ערב פסח, ניסן תש"ע לפני חודשים ספורים, בשיחה עם פרופסור לספרות שהיה מראשוני מרצי ומלמדי ולימים המצנט האחד והיחיד שלי, עוזי שביט, עלתה לדיון ולמחשבה שאלה מפתיעה: איך זה שהשירה – קרי המשוררים והמשוררות – אינם מרבים לכתוב שירי הורות פתוחי לב ומשתפי לב, ולאו דווקא כאהבה מקדשת. חשתי מיד כי מדובר ב"פרה קדושה" ...
קרא עוד »
שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים