במאי ידוע אמר לי פעם "כשאתה עושה סקס עם אותה אחת, חודשים, אז עם הזמן אתה עושה איתה סקס אבל בראש – אתה עושה סקס עם אחרות…" זה פחות או יותר תמצית הרומן "עובדות מהדמיון" שהנחיתי את השקתו ביום ראשון בפליציה בלומנטל. בתחילת הספר, אנו מתוודעים לקונפליקט של ספרנית מובטלת הנשואה למתמטיקאי, מאחוריה שתי הפלות מצערות, שלדעתה נבעו מהתנגשות בין ההריון והטיפול הפסיכיאטרי שהיא עוברת, היא רוצה להעניק חיים לעולם הזה, ולשם כך עליה להפסיק ליטול כדורים, אבל כשתפסיק ליטול כדורים היא עלולה להשתגע…וכמו שאומרים "לחיים" היא בוחרת להפסיק עם הכדורים, ומתחילה להיות מוצפת קולות, על המסך מופיע עודד שחר, מעין גרסה ספרותית של דודו טופז אותו אביה והיא מעריצים, לאחר שבתוכנית שלו הוא מציע לאישה להתחלף עם בעלה, היא מתחילה להתבלבל וחושבת שהיא בעצם נשואה לדודו טופז. בתור ילד סבי עליו השלום שהיה שען, נהג לכוון את הרדיו לרשת א' והיינו מאזינים יחד למוטל בן פייסי החזן. סבי התמוגג בפרק המונומנטלי "הידד אני יתום", לאחר שסבי נפטר קראתי את "מוטל בן פייסי החזן", במשך שנים חיפשתי ספרות מצחיקה, שמתמודדת עם הצדדים הקשים בחיים בהומור, מצאתי את זה אצל ברנרד מלמוד, מצאתי את זה אצל חניף קוריישי ואצל שרה אנג'ל, והספר הזה הוא כמו המשך כזה, כי הספר הזה הוא על טהרת האשכנזיות הפסיכוטית של ימינו, אם מוטל כל הזמן משתוקק לאוכל והשכנה ממול במקום לתת לו איזה משמש רוקחת לה ריבה, כך גם פה הגיבורה, לא יודעת לבשל(מודה זה מצמרר אותי לגלות נשים שלא יודעות לבשל!( אבל האוכל כל הזמן מעסיק אותה, והיא מערבבת בשר וחלב, ואם ההומור של מוטל בא מתוך העוני והמוות, אז ההומור כאן בא מתוך הטירוף והתאווה לחיים, כשהמחברת/גיבורה מתבוננת על החברה המטורפת שסביבה, על התרבות הפופולארית, על השיחות הפוליטיות הפאתטיות, והכל בהומור, לא שחור לגמרי אלא יותר סרקסטי, זה לא ספר לכל אחד, אבל מעל הכל אני מבטיח שמי שיצלח אותו יעבור חוויה שתשנה אותו, כי מעל הכל הספר דן באינטימיות ובכוח להשאר יחד ולסבול אחד את השני עם כל השיגעון שבדבר.
א.ב. דן. 29/4/15
גליה אבן-חן