שחרחורת סופרת ומשוררת
הקיץ של 1989 היה חם, עני ומרושש למות. אני לא חושבת שמאז פגשתי את העוני ככה, בכל יפעת ברוטאליותו. והגיע שבוע הספר, ואני הילדה שחולמת להיות סופרת, והנערה שחולמת להיות סופרת ואז החיילת שחולמת להיות סופרת. הייתי בת עשרים פחות שבועיים. הגעתי לתחנה המרכזית הישנה של תל אביב מירוחם, מבית ספר למ"כים. הייתי מרוצה מעצמי חבל"ז, כי הצלחתי להגיע לעיר הגדולה בלי שהוצאתי אגורה, לא על אוכל, לא על מים, לא על נסיעות. איציק, הטבח של הבסיס, נתן לי לפנים משורת המקררים צידה לדרך. זאת בטח הייתה עוגת קרמשניט בלי קרם או בורקס פטריות בלי פטריות. לא זוכרת. הוא אהב אותי, איציק. היינו שנינו שחורים ומרודים. לא משנה. מים שתיתי בברזייה של השרותים הציבוריים. הזקנה בכניסה וויתרה לי ולא גבתה ממני מס השתנה. הנסיעות היו חינם. חיילת, כבר אמרנו. את הזכות הפיננסית הזאת ניצלתי עד הרגע האחרון. אפילו לבק"ום, כדי להשתחרר, הגעתי על מדים. בקיצור, אני בתל אביב! תל אביב! אני זוכרת אותי עומדת מול הכספומט, מזיעה כמו טנק, מתחננת לאלוהי המרשרשין שלא ישיב את פניי ריקם. והנה, אלוהים עשה עימדי חסד ואני מגלה שנשארו לי 50 שקל מהמשכורת הצבאית. אני מאושרת שאין דברים כאלה. מגיעה לכיכר מלכי ישראל כמו אליזבת השנייה. דופקת חתיכת קנייה. וזה מה שקניתי (רשמתי תאריך קנייה על הספרים) אינטימיות של ז'אן פאול סארטר : 16.60 ₪. וזרח השמש ובא השמש: ספר הצילומים של ליאור יונתן בעריכת נתן יונתן. (הייתי יושבת וקוראת ובוכה. קוראת ובוכה. שעות.) ועוד עטפתי אותו שלא יתבלה. סחית אין לתאר. 17.50 ₪. מה איכפת לציפור, של חנוך לוין. 29 ש"ח. (תראו בצילום!) העלמה יוליה של א. סטרינברג (בדיוק התקבלתי למשחק באוניברסיטת תל אביב, אבל אבא שלי ז"ל כמעט התעלף מהרעיון ושלח אותי בטיל לאוניברסיטה העברית, ללמוד מקצוע. ככה נעשיתי מרפאה בעיסוק) : 12.70 ₪. יאללה של החיים. והנה אני. שלושים שנה אחר כך.
