יהדות, יצירה, אדם קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים
"אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם" [א] / מוטי לקסמן, חשוון, תשע"ז.
<>
באשמורת חשכת הלילה
כולי אפוף
אפילה מסנוורת עין ולב
ברק הבזיק,
לפתע
קרן פרצה, עיניי נפקחו לרווחה,
קול ציווה
"קרא!"
קראתי
"אֲֽנִי־אָמַרְתִּי בְּנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶֽם"
ממש כך,
באותיות זהב
מאירות עיניים ולב.
תמהתי, "כֻּלְּכֶֽם, כל-אדם"?
עדיין מסופק,
"איך ייתכן"? לחשתי.
"כך בָּרָא", רעם הקול, ביתר שאת,
"אֶת־הָאָדָם, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם", [ב]
כל-אדם"!
סירבתי להאמין,
"אבל"?
בלי אבל,
"כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [ג]
"איך"?
ביקשתי.
הרעם גבר
הקול זעק,
"האדם הוא אדם
אדם אינו אבן
אדם אינו גוויל
אדם אינו מקום
אדם אינו הר
אדם אינו ים
אדם אינו בנין.
זכור אדם,
אבנים,
גווילים,
מקומות,
בנינים,
הרים
ימים
אין בהם קדושה!
קדושה רק באדם
בכל אדם שפועל כאדם!
שאינו שוכח שגם האחר אדם!
רק כך,
יבוא הקץ
ל"חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם", [ד]
והָאוֹר כִּי טוֹב [ה] הוא
יציף את העולם,
ירחיק סבל,
מכאוב
וצער
מכל אדם
לכל אדם!
<><><>
מראה מקום
א. תהלים פב, ו.
ב. בראשית א, כז.
ג. עמוס ז, ז.
ד. בראשית א, ב.
ה. בראשית א, ד.