אָדֹם הוּא רַק צֶבַע? / מוטי לקסמן, אדר תשע"ב
אָדֹם פּוֹקֵד, עָצוֹר!
צוֹפֵר אָדֹם, סַכָּנָה!
אֵשׁ! זוֹעֵק אָדֹם.
אָדֹם הוּא חוּט הַצֶּמֶר הֶעָבֶה.
שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה.
הָעוֹלָם הִשְׁתַּנָּה,
בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת נֶעֶלְמָה,
מַהְפֵּכַת הַמַּחְשֵׁב לֹא פָּסְקָה
גַּם הָאַקְלִים, כְּבָר לֹא כְּמוֹ שֶׁהָיָה.
לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁלוֹשִׁים שָׁנָה
בְּחוּט הַצֶּמֶר הֶעָבֶה
הִיא
סְוֶדֶר אָדֹם
לוֹ סָרְגָה.
שָׁנִים שְׁלוֹשִׁים חָלְפוּ
דְּבָרִים הַרְבֵּה הִשְׁתַּנּוּ
וְהַסְּוֶדֶר עֲדַיִן
אֶת גּוּפוֹ חוֹבֵק,
שֶׁהִיא, לוֹ סָרְגָה,
עַיִן אַחַר לוּלָאָה,
בְּחוּט צֶמֶר עָבֶה,
אָדֹם.
שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה וְיוֹתֵר
מוּצָקוּת הַגּוּף, כְּבָר לֹא
הַכֶּרֶס תְּפוּחָהּ הֵיטֵב,
וְהַסְּוֶדֶר עֲדַיִן עוֹטֵף.
גַּם הַמַּאֲרָג הַמְּחַבֵּר,
שֶׁנִּשְׁזַר יַחַד,
בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים
כֵּן וְתוֹמֵךְ,
לַחֹם
בֵּין סוֹרֶגֶת
לְחָבוּק.
יֵשׁ אָדֹם מַפְחִיד.
אַשְׁרֵי הַזּוֹכִים
בְּאָדֹם מְחַבֵּק…
יהדות, יצירה, אדם קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים
מר מוטי,
אני מנסה לרדת לעמקי משמעות שירך,
אני מבין ש_אולי בין היתר) מדובר על סוודר אחד: אני מנחש שצבעו אדום.
הלובש אותו הוא דגל אחד במאי מהלך.
זה סוודר עתיק, לבשו אותו בעיקר לפני 30 שנה, בתהלוכה של אחד במאי שהיה בימים ההם נהוג.
אז זה אולי שיר נוסטלגי המשתוקק לשוב לאותם ימים.
בינתיים גובר השיר לובש את אותו סוודר – לזכר ה-CCCR – ימי סטאלין וברית המועצות הטובים.