וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם / מוטי לקסמן, כא בחשוון, תשע"ד
הַכֹּל תֹהוּ וָבֹהוּ
וְחֹשֶׁךְ
עַל־פְּנֵי תְהוֹם
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת
עַל־פְּנֵי הַמָּיִם
וְאֵין
הַכֹּל מַיִם
הַכֹּל אֱלֹהִים
וְרוּחַ אֱלֹהִים
מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם
וְאֵין
אֵין
רַחַשׂ דָּגִים
בַּמָּיִם
לֹא קִרְקוּר
קַרְפָּדוֹת
עַל הַמָּיִם
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת
בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת
וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל
שָׂקֵט
וְאֵין
אֱלֹהִים יִגְדַּל
תָּמִיד
וְאָדָם
אַיִן
וְרוּחַ אֱלֹהִים
מְרַחֶפֶת
עַל־פְּנֵי הַמָּיִם
וְהָאָדָם,
אַיֶּכָּה?