אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
ידיעת היבשת
את ידיעת היבשת אביא מן הים.
רטובה אתהלך בין יושביה
ואת שפתי הלחה אחלק עם שפתם.
כל יום אני מעלה אל החוף
את כבודתי הכהה, הזרה.
כל יום החוף גומע
שפעה של מים סמיכה, עכורה.
החוף הוא קו ארוך ומפותל,
הוא שירי החד.
שני צדדי כותבים אותו
הופכים אותו
לדף אחד.
מתוך "אנך ואנחה"
הרעיון של דף אחד עשוי משני צדדים -יפה!
השיר יוצר בדמיוני תמונה נפלאה, "רטובה אהלך בין יושביה" הצלחת לומר את השוני, השפעה, צד הים והחוף שבך, שבשירה. אהבתי
תודה, חני, קלטת בול
הי אפרת
שיר נהדר. מאד אהבתי את הדימויים, את בחירת המילים המדוקדקת החפה מהתגנדרות, ואת השקט המחוספס שקיים בו
תודה
יפה,מבטאת ברגש את הזרות שלך, זו שבים וזו ביבשת.וקו החוף למעשה שמפריד הופך לשיר.ראיתי שיש סיפור ב"הארץ" (בביוגרפיה שלך).הדפסתי ואקרא.
היי אפרת
הדף כפול
הגבהת עוף, לומר את הידוע ברגע כל כך לא ידוע, מפתיע
להתראות טובה
השיר מעלה בגופי תחושה של קסם מצמרר. סימן מוחשי לכך שזהו שיר אמיתי.
שיר יפה.
אני אוהבת ומחוברת לידיעה של משהו מתוך משהו, להד המקדים שמגיע מן המעמקים.
הידיעה הזאת הופכת לגוף,לשיר ,לדף.
הרטיבות,הסמיכות והלחות זה קצת כמו דיו על נייר.
את קצת הנימפה של השירה-
שיר מקסים
חזק