אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
החיים
החיים חייבים להמשך ההצגה לא.
היא רואה את התפקיד נפתח.
היא רואה את הפנים שמיהרו לעמוד
ואת אחורי החולצה שכופתרו בחיפזון.
היא רואה את הצורות הרכוסות,
הצורות הרכוסות של ההרים,
הצורות הרכוסות שמכסות
על
הפצע
העצום
הזה.
מתוך הקובץ "אנך ואנחה" שראה אור לאחרונה.
אפרת
השיר הזה השורות שלך כל כך מדברות אלי. ונוגעות. נוגעות ממקום של געגעוע, וגם נוגעות בכמיהה ובכאב. כל הנטישות והפרידות האלה על הבמות.
אפרת קראתי את הספר החדש שלך. שירים חדים כתער. ולמרות חדות המילים שלך צליל קולם מדהדהד בתוכי בכל שעה של הנפש.
תהל
תהלי חולה עלייך