אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
לרוח, שלא נשבה
קמתי בבקר אל כאבי
ולרוח, שלא נשבה,
היה דבר לספר לי.
נסעתי לנוח בזרועות אישה טובה,
ולרוח, שלא נשבה,
היה דבר לספר לי.
ירח שזרח בלילה, נרמז וכבה,
ולרוח, שלא נשבה,
היה דבר לספר לי.
עלה בודד השליך את עצמו וקיווה,
ולרוח, שלא נשבה,
היה דבר לספר לי.
מתוך הקובץ "אנך ואנחה" שראה אור לאחרונה
נהדר
משוררת נדירה
כמה כוח ובדידות ועצב יש בשיר הזה.
עמדה לי דמעה קטנה בקצה העין שקראתי. יפה יפה
סתמי לחלוטין
כמה כאב דרוש כדי לייצר כל-כך הרבה יופי.
מרגש.