אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
השיר
השיר נכתב כשויתרה לחייה.
השיר נכתב כשלא שנאה אותם.
השיר נכתב כשלא נלחמה
בכוח העיוור של עינה העצומה.
להיות משוררת לא רצתה.
זה כאב לה משני צדי שירתה.
מישהו,
אולי עין אחרת,
התבונן בה תמיד,
מדד את סטייתה.
מתוך הקובץ "אנך ואנחה" שיראה אור בחודש הבא.
השיר
השיר נכתב כשויתרה לחייה.
השיר נכתב כשלא שנאה אותם.
השיר נכתב כשלא נלחמה
בכוח העיוור של עינה העצומה.
להיות משוררת לא רצתה.
זה כאב לה משני צדי שירתה.
מישהו,
אולי עין אחרת,
התבונן בה תמיד,
מדד את סטייתה.
מתוך הקובץ "אנך ואנחה" שיראה אור בחודש הבא.
היי אפרת
להיות משוררת לא רצתה, זה יכול להיות שיר בפני עצמו, יש לזה את הינג יאנג,
זה כאילו פרוש להתחלה, אבל כשזה לבד, זה חזק.
אני חושבת שתחילת השיר כלומר בית ראשון, מדבר על מלחמה פנימית שכל כך מוכרת לי, על הפער בן לשמוט… מימה בא הכח מלוותר או להתעקש…
העין בסוף שמתבוננת, אוף לפעמים אני אוהבת לפעמים אני שונאת אותה.
להתראות טובה
הי טובה, כנראה שאם אין קרב אין מגע. להתראות, אפרת
מזדהה כתמיד.
שיר מעורר מחשבה .