אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
אשה מבולבלת בכותונת לילה מבולבלת חצתה נהר מבולבל לעבר גדה מבולבלת. ומן העבר השני של הגדה המבולבלת חיכתה לה, מבולבלת,
אישה משוגעת.
אישה משוגעת עם כותונת לילה משוגעת החזיקה בידה המשוגעת מעטפה משוגעת. וכשהאישה המשוגעת עם כותונת הלילה המשוגעת פתחה את המעטפה המשוגעת בידה המשוגעת, חיכה לה, משוגע,
איש מעורר-רחמים.
איש מעורר-רחמים עם שפם מעורר-רחמים חצה כביש מעורר-רחמים בצעד מעורר רחמים. ומן העבר השני של הכביש מעורר- הרחמים,
חיכה לו, מעורר-רחמים,
ילד אנרגטי.
ילד אנרגטי עם חיוך אנרגטי ומצח אנרגטי הסתיר באופן אנרגטי מאחורי ארון אנרגטי צנצנת אנרגטית. וכשהילד האנרגטי עם החיוך האנרגטי והמצח האנרגטי פתח את הארון האנרגטי באופן אנרגטי, נפלה עליו, אנרגטית,
מפלצת מותשת.
מפלצת מותשת עם סיגריה מותשת וגיהוק מותש חצתה מסדרון מותש בדרכה לשירותים מותשים. ושם, בתוך האסלה המותשת שבתוך השירותים המותשים, חיכה לה, מותש כולו,
סוף פתוח
מתוך ספרי "אנך ואנחה" שיראה אור בינואר
היי אפרת, הסוף הפתוח, ממש מתחייב פה, זה כל כך חכם, מה עומד בצד השני של הנדגדה, טוטליות, מול סוף פתוח.
להתראות טובה
אוהבת מאד ת הזרימה והחופש ביטוי.
את משוררת נהדרת אפרת.
חכם.