ואיש לא חיבק את הים

ואיש לא חיבק את הים

בשוכבו כך שקט,

מלא ריצודים כסופים ומחוות,

שנבעו בחרחור אינסופי של אדוות.

גל מתגלגל וגל נעמד על שלו.

גל מלגלג וגל מתנער מעולו.

גל מתגלה וגל מתגבה מולו,

אם תפגוש בו – גע בכולו.

שכב עליו, גע לו בחור,

הקף מלפנים וגם מאחור,

הנח לו לשאת את גופך השוכב

והפוך את גופו הרוטט לכפתור.

דבר אליו, היה בן שיחו,

זרום מתוכו העיוור אל תוכו,

הלבן את קצפו ודרוש בכוכים הלחים,

כי

הדם לא זורם

אבל המים

חתוכים.