מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
אובייקטיביות לא סובייקטיבית
אֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר.
אֲנִי יוֹצֵאת מִדַּעְתִּי
וּבְשׁוּבִי
אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת אַחֶרֶת:
פָּחוֹת נִסְעֶרֶת
רְצוּצָה
מְחוּצָה
לִכְאוֹרָה מְאֻלֶּפֶת
כְּנוּעָה
מְחַיֶּכֶת לַשְּׁכֵנִים דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמִי הַנְּעִימִים
הַמִּתְרַחֲקִים –עֲסוּקִים
כִּל עוֹד יֵשׁ חַיִּים
בֵּינָתַים אֲנִי יוֹצֵאת מִדַּעְתִּי
לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּאוֹבְּיֵקְטִיבִיּוּת נִדְרֶשֶׁת:
אֵין בְּעָיָה לְהִתְבּוֹנֵן, לְאַבְחֵן
כַּמָּה נְקוּדוֹת שֶׁעוֹד נִתָּן לְתַקֵּן
אֲבָל זֶה פָּחוֹת נָחוּץ
אוֹ חָשׁוּב: אֲנִי יוֹצֵאת
בְּלִי חֵשֶׁק לַּשּׁוּב.
9.12.12
רות שלום, צהריים טובים!
כתיבת שירה ואופן יציאתה לאור מן התוך אל החוץ, היא סובייקטיבית מטבעה.
בשיר הזה מכותרתו והלאה, את מנסה להתמודד עם הפרדוקס של "לצאת מן הדעת" ובעת ובעונה אחת להתבונן בה, בעצמך ובדעתך באובייקטיביות ולקבל גם את זו האחרת שבתוכך כברירת מחדל.
בדיעבד, הכותרת נראית לי מיותרת כי את מתמודדת עם ההנחות שלך בדרכך (הסובייקטיבית) ואני חושבת שאת יוצאת נשכרת מכך.
חג חנוכה שמח ומואר!
רוחה
רות, אהבתי את השיר. מי אמר שזה רע לצאת מן הדעת?…
נורית
שיר מצוין ומעורר קנאה
ולמה?
כי כתבתי לפני שנים שיר בעל שם ותמה דומה: "יצאתי מדעתי". הוא אפילו הולחן ומתוכנן להיות בספר הבא.
אבל עכשיו, כשאני קורא את השיר שלך, אני רואה את ההבדל. אני עצוב, כי שלך הרבה יותר טוב, אבל קצת גאה בעצמי שאני מסוגל לראות את זה.
המשיכי לכתוב, חברים מקשיבים לקולך, גם אם לא תמיד מגיבים.
כל כך יפה ובמקוריות תארת את היציאה מהדעת והשיבה המבוייתת אליה
מזדהה מאוד. שיר נפלא
חג אורים שמח
צודה למגיבים, חנוכה מואר
רות
רות יקרה,
שיר נפלא,ליריות נוגעת ללב, עומק.מאחל לך, שגם אם אין לך חשק לשוב, שובי אלינו עם שירים כאלה.שמחתי מאד בעיקר על הטור האחרון של השיר: 9.12.12
כל כך הרבה כתבתי על הכניסות לתוך עצמי והניכור שאני חשה בתוכי. מאד הזדהיתי עם השיר המכמיר לב והיפה שלך.
עפרה