מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
מַסְעֵי
הָגְלֵינוּ מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ וּמִיַּבֶּשֶׁת לְאַחֶרֶת
וּכְשֶׁהֵתְקַבַּצְנוּ בְּמָקוֹם עָלוּב לְעוּמַת עֲבָרוֹ –
הָיָה כְּבַר תָּפוּס וְעוֹיֵן.
אַף כִּי הָרוּחַ נָשְׁבָה לָהּ הַרְחֵק –
הֵקַמְנוּ בוֹ בַּיִת.
עַתָּה אָנוּ גוֹלִים בְּמַסְוֶה תַיָּרִים:
שְׁבוּעַיִם בְּפָּטָגוֹנְיָה, כַּמָּה שָׁעוֹת בַּלוּבְר,
תְּקוּעִים בְּמִשְרְדֵי נְסִיעוֹת,
לָנִים בִּשְׂדוֹת תְּעוּפָה,
מְרֻפָּדִים בְּתַרְמִילִים וּמִזְוָדוֹת גְּדוּשִׁים
כְּמוֹ הַבְטָחָה שֶׁיֵּשׁ לְאָן לָשׁוּב.
וּלְאָן
לְאָן אָנוּ הוֹלְכִים, עוֹלִים וְיוֹרְדִים –
כִּמְעַט מוּמְחִים בִּקְרִיאַת שְׁלָטִים זָרִים –
וַעֲדַיִּן, הֵיכָןִ הַשַּׁעַר לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ?
בֵּינָתַיִם,
כְּמוֹ זִקִּית אָנוּ מַתְאִימִים עַצְמֵנוּ לָרֶקַע,
לְבַל נִלָּכֵד בְּאֵיזוֹ הַגְדָּרָה מְחַיֵּבֶת
שֶׁתְּבַטֵּל אֶת הָאִינְדִיבִידוּאַלִּיּוּת הַקִּבּוּצִית-יִחוּדִית שֶׁכִּמְעַט סִגִּלְנוּ לְעַצְמֵנוּ
בַּמַּסָּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים.
2008
גולים במסווה תיירים
יפה רות וכל כך נכון
לכמה ישראלים יש דרכון שני
הרבה
ויש יותר מכך כאלה שרוצים ולא יכולים
רוח הבילבול שורה על האדמה הזו
וכך היה עוד בתקופת המרגלים
לפעמים עולה השאלה הגדולה
אפוא טוב יותר
בינתיים המאזן הוא לטובת חוץ
כי בכול זמן נתון יש יותר יהודים בעולם מאשר בארץ
כתבת יפה וגם עוררת עניין חשוב
תודה
זה מה שאני מצפה מיצירת אומנות: שתאיר באור חדש, סיטואציות פיזיות ורגשיות שלא נתנו דעתינו על הרבדים המסתתרים בהן. שנה טובה
חשבון נוקב עם המקום הנוכחי ועם הנעשה ולא נעשה בו.
רךבנטי גם 4 שנים לאחר שנכתב השיר המעולה הזה!
המנון ליהודי הנודד 🙂
לעומת האמריקנים למשל שאחוז גבוה מהם לא בקר מעולם בניו יורק , ישראלי שמכבד את עצמו חייב להיות שם לפחות אחת לשנה 🙂
שנה טובה רות ובשורות טובות
בערך שבועיים שאני עוקב אחרי שירייך המזכירים לי באיזשהו אופן את שירתה של סימברוסקה .
יש לך קול ייחודי שנע במתח יפה בין לקוני לפואטי. לפעמים האופן בו את אומרת את הדברים כפי שהם מרתיע אותי במקצת אבל בשיר הזה ובמיוחד בשתי השורות האחרונות שלו הצלחת להעביר אותי חוויה של עמידה מול ראי ובחינת עצמי.
תודה
ושנה טובה.
לדוד, גיורא, חנוך, ריקי ואלון
תודה על הדברים היפים שכתבתם על השיר. אמנם גם אני חטאתי בנסיעות לפני שנים וכך התעוררה בי התובנה ההולכת וגוברת היום ממנה כתבתי.
אני מודה במיוחד לאלון, קוראי החדש ומברכת את כולכם בשנה טובה.
רות
ממש במדוייק תארת את הווייתו של היהודי הלכוד בין היות לזיקית לבין היות יחודי ושונה.השיר הזה נוגע ומצליף בכולנו.
שנה שמחה וברוכה
עפרה
שנה טובה
משום מה לא התפרסמה כל התגובה. השיר בעיניי נהדר. תמיד חשבתי שהישראלים מטיילים קצת יותר מדי, אבל מעולם לא חשבתי על הנושא בצורה הזאת. ברגע שקוראים לזה תיירות ולא גלות זה כאילו שיש לאן לחזור
עפרה ומיכל יקרות,
תודה על דבריכן התומכים ברעיון השיר שטרד אותי שנים רבות.
שנה טובה ומבורכת לכן
רות
יפה מאוד תארת את חווית הגלות הנצחית
שנגיע הביתה ונצא מהגלות המנטלית אל ארץ ורצון
תודה לשירך היפה
שנה טובה לך רות
חנה יקרה,
תודה על דבריך וברכתך המרגשים.
שמחה שקראת והגבת
שנה טובה ופוריה
רות