מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

תאנים

 

בשיר היפה "סוף קיץ ישראלי" מאת גיורא פישר נכתב:
 
"נסב עינינו מפרי התאנה
שזבוב הים התיכון עקץ"
 
ונזכרתי בשיר שלי מתוך "גולים על כוכב זר" 1991:

12 תגובות

  1. רוחה שפירא

    רות שלום!
    איני מכירה את הקובץ/הספר בו נמצא השיר.
    בקריאה ראשונה השיר מרגיש לי כאוב באופן פרדוקסלי למתיקות המופלאה של פרי התאנה הבשל. ועוד יותר כואב שדווקא התוך המתוק ביותר של הפרי = הנשמה, הוא האכול ביותר. ואולי אני טועה, כי הרי השיר הוא מעין תפילה – "אנא" מכאן שיש בו השתוקקות המחזירה, ולו דרך המילים, את מושאה הנכסף.

    • רות בלומרט

      בוקר טוב רוחה,
      אהבתי יותר את החלק השני בדבריך הטובים.
      שמחה שהצטרפת
      רות

  2. רות, איזה יופי!! כל כך מרוכז ומדוייק. לראות את הרע כסימן לטוב, וכל זאת, בלי להסביר אם "אכולה" היא לטוב או לרע. אהבתי מאד…
    נורית

  3. אייל איצקוביץ'

    יפהפיה, הדחיסות של השיר. וכמובן עצוב…

  4. גיורא פישר

    לרות
    תודה על המחמאה.
    למקרא שירך, נזכרתי פתאום שיש המפרשים שפרי עץ הדעת בגן עדן היה פרי התאנה. וכבר אמר קוהלת:וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב
    וכמה קרוב שם העץ למלה: תאניה -יללה, כאב. והנה עשינו סיבוב וחזרנו אל שירך.

    • רות בלומרט

      בוקר טוב גיוא,
      התאנה [ולא התפוח] מלווה אותנו משחר התרבות. ובילדותי הרבינו לאכול תאנים – תחלה לפתוח ולבדוק שאין תולעים… היום כבר פחות.
      תודה
      רות

  5. זהו שיר תפילה מרוכז מאד, רצון עז להוציא את המתוק מן העז.אני שותפה לתפילה זו.
    עפרה

  6. רות בלומרט

    בוקר טוב עפרה,
    צדקת בדבריך, יש כאן גם תפילה.
    תודה
    רות

  7. מירי פליישר

    תפילה עמוקה! מקווה שנענתה והאל רפא לך

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט