מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

*

   *
 *     *
 
לֹא כָּתַבְתִּי
לֹא חָשַׁבְתִּי –
 
הָיִיתִי
מֹחַ פָּרוּץ לְרוּחוֹת וְשֵׁדִים
אָחוּז פְּחָדִים
מִתְלַבֵּט
כָּל הָעֵת
בְּתוֹךְ קֵן –
שֶּלֶד מְרֻפָּט –
מִתְחַבֵּט בְּסוּגִיּוֹת רְחוֹקוֹת מִן הַעֲנָנִים
 
פְּעָמִים בְּמִין יֻמְרָה מְעוֹרֶרֶת סִפּוּק –
פְּעָמִים בְּתוֹבָנָה –
הַמֻּטֶלֶת בְּקֹשִׁי
כְּמוֹ
בֵּיצָה גְדוֹלָה מִדַּי
שֶׁתַּחְלִיק מִן הַקֵּן.
 
 
 
מרץ 2012

14 תגובות

  1. רוחה שפירא

    רות יקרה!
    שירך נגע בי בדיוק בכתיבת שיר על "סוּגִיּוֹת רְחוֹקוֹת מִן הַעֲנָנִים" וכה קרובות ליומרות, לתובנות ואף לאושר וסיפוק המתפעמים לפעמים, תוך כדי.

    כְּמוֹ / בֵּיצָה גְדוֹלָה מִדַּי / שֶׁתַּחְלִיק מִן הַקֵּן.
    תיאור מופלא לרגע החשיפה = היציאה לאור.

    תודה על השיר המרגש. שבת שלום! רוחה

  2. היי רות, שיר יפה. אהבתי את תיאור המוח הפרוץ לרוחות ושדים…. יש לי רק שאלה לגבי "מתלבט". הרי התלבטות זה תהליך חשיבתי. נראה לי שזה מתנגש עם "לא חשבתי". (לעומת ההתחבטות שהיא גם במשמעות הפיזית).
    נורית

    • רות בלומרט

      שבוע טוב נורית,
      תודה על דבריך, מתלבט ומתחבט הן מילים קרובות, העדפתי את ההתלבטוה.
      שלך,
      רות

  3. שבת שלום רות
    אני שמח לפגוש אותך תכופות יותר
    הדימויי האחרון מאד מתאים לי לשיר שפתאום יוצא לאוויר העולם

    כְּמוֹ
    בֵּיצָה גְדוֹלָה מִדַּי
    שֶׁתַּחְלִיק מִן הַקֵּן.

  4. גיורא פישר

    כבר ציינו רבים וטובים, שבהייה ,היא תנאי הכרחי למשורר.
    ה"בהייה" שמתוארת כאן אינה ואקום מחשבתי, להפך. היא מלאה רוחות פרצים. והתובנות לעתים ,כמו שאמרה משוררת גדולה אחרת "רב וכבד מכתפי הדלה". כאן הן מדומות לביצה גדולה שהקן (הגוף) לא מסוגל לשאתה.

  5. כה נוגע וצורב דימוי הקן
    והביצה המליקה מתוכו
    מה אדם מבקש
    בית לחלומותיו ,ושלד הגוף אינו יכול לשאת את משא הנפש
    הלוא גם צפור מצאה בית ודרור קן לה

    • צ"ל מחליקה -תיקון טעות מלמעלה

      ואני שמחה ,רות אהובה, שאת ושיריך היפים שוב כאן באינטימיות החמה של המטע ,שהיא בעיני סוג של קן, בחיי

      • רות בלומרט

        בוקר אור חנה,
        שמחה שאהבת את השיר. באשר לדימוי הביצה – היא מתפוצצת לרסיסים, אך לא תמיד נעלמת.
        רות

  6. שירך כתוב גם מגרוני.מאד שותפה לתחושה בשיר הכל כך מרטיט.
    עפרה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט