מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
השיר נכתב
הַשִּׁיר נִכְתָּב לְמִי שֶׁזָּקוּק לוֹ
בְּשָׂפָה שֶׁמִּתַּחַת לַסַּף
הוּא מְחַלְחֵל אוֹ נִסְפָּג
נִקְבָּץ אוֹ נֶאֱסָף.
בֵּין הַמִּלִּים לְכוֹתְבָן
הַקֶּשֶׁר פִּתְאוֹמִי
אֲפִילוּ סְתָמִי –
כְּמוֹ רְשִׁימַת קְנִיּוֹת
שֶׁהַמִּצְרָכִים בָּהּ שָׁבִים וְנִשְׁנִים,
נִכְתָּבִים וְנִמְחָקִים
בְּגִוּוּן יוֹמְיוֹמִי חִיּוּנִי,
בָּנָלִי וְחוֹשְׂפָנִי
הַנִּכְתָּב אֵינוֹ הַנֶּחְשָׂף
הוּא מִין אֱלֶקְטְרוֹן תּוֹעֶה
שֶָלְעִתִּים נְדִירוֹת נֶאֱסָף
לִמְקוֹמוֹ הָהוֹלֵם
וּמַשְׁלִים אֶת הַבְּרִיאָה הַפְּגוּמָה
מְחֶסְרוֹנוֹ
וּמַשֶּׁהוּ נִרְגָע בְּאוֹרַח סִינְגּוּלָרִי:
הַכּוֹתֵב וְהַכָּתוּב
הַקּוֹרֵא וְהַמִּלִּים
קְרֵבִים
מִבְּלִי מְשִׂים
בְּשְׁנוֹת אוֹר
לָאֱמֶת
לכדת בדייקנות מופלאה את תהליך הכתיבה תוך כדי כתיבה עליו. על כך נאמר מראה בתוך מראה, וכשמגיעים לאמת בא הרוגע… הרגעי.
רות, הכתיבה כמעשה הבריאה… יפה…
השיר נכתב למי שזקוק לו. לפעמים נדמה לי שגם השיר זקוק להיכתב…
נורית
רות הי,
כה יפה ומעביר היטב את התחושה כי הפער בין הכותב לכתוב צריך להצטמצם במהירות האור עד הפגישה עם האמת.
מיוחד ויוצא מן הכלל בעיניי.
תודה — צדוק
הַכּוֹתֵב וְהַכָּתוּב
הַקּוֹרֵא וְהַמִּלִּים
קְרֵבִים
מִבְּלִי מְשִׂים
בְּשְׁנוֹת אוֹר
לָאֱמֶת
איזה יופי ! והכל בלי משים 🙂
יופי שחזרת רות
כתיבתך מדברת אלי
ונוגעת
ויש מי שזקוק לשירתך
הַשִּׁיר נִכְתָּב לְמִי שֶׁזָּקוּק לוֹ
בְּשָׂפָה שֶׁמִּתַּחַת לַסַּף
הוּא מְחַלְחֵל אוֹ נִסְפָּג
נִקְבָּץ אוֹ נֶאֱסָף.
אני מאוד מאוד אוהבת את השיר הזה אחד השירים הארספואטיים היפים ביותר שהכרתי זוכרת אותו עוד מהערב ההוא שחגגנו לכבודך
וכיף לנו שחזרת ,יקרה
שם המגיב: צדוק עלון
רות הי, כה יפה ומעביר היטב את התחושה כי הפער בין הכותב לכתוב צריך להצטמצם במהירות האור עד הפגישה עם האמת. מיוחד ויוצא מן הכלל בעיניי. תודה — צדוק
אהבתי את רשימת המכולת בין היומיום לשירה, אי אפשר לחמוק מההקשרים. יפה כתמיד.
תודה לכולכם על התגובות מחממות הלב והמזדהות.
כל טוב
רות
כל החברים היקרים הקדימו אותי בדבריהם .שיר ארס פואטי נפלא רות יקרה
עפרה
הי עפרה,
תודה על תגובתך החמה.
כל טוב
רות