גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש

  מרוץ אבוד   רַצְתְּ בִּשְׁפַת הַיָּם    עַל סַף הַמָּיִם הִבְהַבְתְ בִּשְׂפַת אֲהָבִים רוּץ בְּעִקְבוֹתַי וְאָז הִגִּיעָה אַדְוָה וּמָחֲקָה אוֹתָן.   מכת מדוזות   בִּשְׁבִילִי זֶה מִטְרָד כְּמוֹ יָתוּשִׁים אוֹ ווּזְבּוּלוֹת מַטַּח קַטְיוּשׁוֹת בִּנְתִיבוֹת בַּעֲבוּר תּוֹשָׁב עָרָד   וְאַתְּ, אֵשֶׁת יָם אַהֲבָתִי   הַשׁוֹחָה יוֹם יוֹם חָזֶה צָמוּד לְזֶה שֶׁל אֲהוּבֵךְ וְהוּא לָךְ אֵם וְאָב וּמִשְׁפָּחָה אַתְּ, הַמַּתְנָה אֲהָבִים עִם גַּלִּים ...

    נפלאות החיים   אִמִּי מִתְפָּלֵאת לָמָה הַזָּקֵן הַזֶּה הַדּוֹמֶה לְהַפְלִיא לְבַעֲלָה צָרִיךְ לְהַחְלִיף לָהּ חִתּוּל       וּמְמַלְמֶלֶת בּוֹכִיָּה : 'אַשְׁרֵי אַבָּא שֶׁלֹּא זָכָה'   נֶכְדִי מִתְפָּלֵא אֵיךְ הַזָּקֵן הַזֶּה מִתְגַּלְגֵּל לְצִדּוֹ עַל הָרִיצְפָּה אוּנד רעֶצט דִי אַלְטעֶ קוֹפּ            לְאָבִיו הַמְגַחֵךְ: 'סַבָּא מִתְנָהֵג כְּמוֹ תִּינוֹק'      

 געגועים         וּבְלֶכְתֵךְ נוֹתְרוּ בִּי  עִקְבוֹת יָפְיֵךְ

    ממשלה ונמשליה   מִצָּפוֹן נִפְתְחָה הָרָעָה כִּנְבוּאַת יִרְמִיָּהוּ  וּבַמַּעֲרָב תִּסָּגֵר בְּמַאֲרָב בִּימֵי שְׁפֹט נְתַנְיָהוּ        (הַדּוֹאֵג לְיַשְׁבָנָהוּ         וְלַמְרוֹת זֹאת         לַתּוּרְכִּי הִפְנָהוּ ). מֶמְשֶׁלֶת גַּמָּדִים מְיֻזָּעַת מֵטִילָה סֶגֶר עַל רְצוּעָה   (עַזָּה כַּמַּוֶת הַשִּׂנְאָה ) וּמִתְפָּלֵאת לִהִוָּכַח שֶׁעֵקֶב מַעֲשֶׁה הֶחָמָס בְּמִלְיוֹן וָחֵצִי נְתִינֵי חמאס (צוֹרְרִים, מְחַטְטֵי זֶבֶל   מְכַתְתֵּי חוּמוּס שְׁטְרָאוּס לִפְצָצוֹת מִצְרָר)      שַׁעֲרֵי הָעוֹלָם נִנְעָלִים בִּפְנֵי נִמְשָׁלֶיהָ   ...

ים חלומי   ® ושיברו הכחול לבן

         עֵדַת מגע (סונטה)   תַּלְתַּלֶיהָ – מוֹךְ צָחוֹר   וְרַךְ – נוֹתְרוּ שְׁפוּכִים בְּחוֹף  צְהַבְהַב וְיָשִׁישׁ   שֶׁאֵינוֹ מְדַוֵּחַ דָּבָר לְאִישׁ.  יְחֵפוֹתַי הַנִּרְגָשׁוֹת, גִּשְׁשׁוּ    בָּלְשׁוּ בְּעִקְבוֹת פּוּחוֹלִיוֹת הוֹבִילוּנִי לִשְׂמִיכָה רְצוּחָה    בְּסַכִּין יַפָּנִי        עֵדַת מַגַּע   לִפְיַאסְקוֹ רוֹמַנְטִי שֶׁהִתְחוֹלֵל בַּמִּרְוַח בֵּינָה לְבֵין סְדִין הַחוֹל וְזָחֲלָה בַּחֲשֵׁכָה מֵאוֹת מֶטְרִים   עַד שֶׁנָּפְחָה נִשְׁמָתָהּ עַל סֶלַע אָזוּב, לְנֶגֶד עֵינַיִם קָרוֹת שֶׁל יָם שֶׁהִגִּיעַ לְשִׂיא שִׁפְלוּתוֹ . ...

  'אֶחָד הָיָה נָמֵר זָקֵן וּמְמֻשְׁקָף' (מתוך 'מלחמה אבודה', דוד אבידן) כרמן   מִלְחֶמֶת הַשְׁוָרִים שֶׁל כַּרְמֶן עַל הַבָּמָה, שֶׁלִי לְשָׁעָה לֹא קַלָּה פָּנִים קָשׁוֹת, עֵינַיִם רוֹשְׁפוֹת נְשׂוּאוֹת מֵעֵבֶר לְרֹאשִׁי שֵׂעָר פֶּחָם אָסוּף בְּאַכְזָרִיוּת לִפְקַעַת פְּרָחִים גֵּו זָקוּף רוֹטֵט בְּרִגְשָׁה כְּבוּשָׁה יָדֶיהָ מְלַטְפוֹת אֶת דִּמְיוֹנִי הַמִּתְפַּתֵּל בֵּין גַּלֵּי אֶצְבָּעוֹת, אֲרוּכּוֹת אֲרוּכּוֹת   רַגְליה נוֹקְשׁוֹת לְקֶצֶב קַסְטַנְיֶטוֹת אוֹלֶה אוֹלֶה, הַשְׁאָגָה זוֹרֶקֶת אוֹתי ...

אשמת השם   יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוֹבֵר הַגָּלִים בְּחוֹף דָדוֹ לְצִדֵּךְ מִזְוֶדֶת גַּלְגַלִּים שְׁלוּפַת יָדִית שָׁבָה נִימְפָה מִנְדוּדֶיהָ אֶל דּוֹדָהּ הָרוֹאֶה בָּהּ שׁוֹשָׁנִים – יְחֵפָה, שִׂמְלָה צְחוֹרָה רַגְלַיִךְ  אֵין חֵקֶר לְשָׁרְשָׁן קַרְסוּלַיִך דְקִיקִים עַד כְּאֵב מְאִיצִים קֶצֶב לֵב צַוָארֵךְ כְּמִגְדַל הַשֵּׁן רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל   וּמִישֶׁהוּ קָרָא, חָנִין בְּחֵית גְּרוֹנִית וְעָנִיתְּ , אָיְווָה וְקָשֶׁה לְהָבִין מִנַיִן צָצוּ הַקּוֹצִים בַּוֶּרֶד אֵיךְ כֻּתְתָה הַיָּדִית לְסַכִּין    וְהָפַכְתְּ לַמִּפְלֶצֶת ...

תרומת שיר לדיון בנושא  הקינאה   מצפון תִפַּתח הרעה                               הוֹלֵךְ לְבָדִי בְּחוֹף מִתְקַדֵּר הַשֶּׁמֶש מַסְתִירָה פָּנֶיהָ הַטּוֹבוֹת בְּמִפְתַּח בִּגְדִי תוֹפֵחַ רוּחַ צָפוֹן חוֹל דּוֹקֵר בְּפָנַי, מַדְמִיעַ עֵינַי   חֲבוּקים הֵם צוֹעֲדִים דָּרוֹמָהּ רוּחַ גַּבִּית מְהַדֶקֶת אֶת מַגַּעַם    תְּבִיאֵם חִישׁ-קַל אֶל יַעַד תְּשׁוּקָתָם.   לוּ אֲנִי מעֶנטשׁ (כְּלוֹמַר, בֶּן-אָדָם)   עָלַי לְהַזְהִירָם מֵהַצָּפוּי בְּשׁוּבָם     אַךְ עִנְיָן לָכֶם  עִם בָּשָׂר וַדָּם – ...