אהוד פדרמן
דברי ימים אבודים
" וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."
וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב
עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג
בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10
וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע
עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי
עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים
עֲצוּמוֹת עֵינַיִם
וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד
הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי
לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב
עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב
תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן
וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,
רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת
שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ
הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה
שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי
בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים'
עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה
מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה
שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת,
שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת
שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת
הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.
וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל
קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק
מַצַּע לְדִבְרֵי
יָמִים אֲבוּדִים.
בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה.
ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007
ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .
שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות 
גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
.jpg)
יפה מאוד מאוד המוות הזה!
את כופרת ולא מבינה כלל במהות האלוהים והשם -ההולך לבדו ילך?- מזה זו השטות האיומה הזו. הרי אנחנו ערבים וקשורים בעותות בהורינו בנינו אוהבינו-ואי לישראל עם כל חייל לפני הקרב היה אומר ההולך לבד ילך, אכן כל אחד היה רוצה להשאר בחיים ושימותו כל ישראל. בושה וחרפה ענת לויט.
אות מהיום מרכז העולם של עצמך? עוד דברי כפירה. מותק, אלוהים הוא מרכז העולם של עצמך ולא את, תרדי כבר מהגאווה ותחושת החשיבות שלך, שאת בטוחה שאלוהים בכבודו ובעצמו הנחית עליך פטיש כעי יש ככוס שלך משהו חשוד…נו באמת..תמחקי את ההדעה הזו..כי היא כואבת ואת סתומה.
אבל יש תקוה, אם את באמת מאמינה באלוהים יש לך תקומה, ויש לך הצלה, בסוף כולם מתים גברת לויט-אז מה בהעיה בדיוק, לחיות עוד שלושים שנה פחות שלושים שנה..נו באמת כזאת חמדנית את של החיים…יאללה תמחקי ותתפללי…
יש במוות שלמות, סגירה, מעגל. אבל עצוב, גם בשביל הדג. חושבת למה, איך, ועכשיו מה
איזו מודעות יש להם?
כשאני מהרהר על המוות אינני מתקשר לדג, כי אני רואה אותם מפרפרים בשוק. הדג כאן דומם. לעומת זאת, הטבע דואג שיהיה לנו קל למות, אני מקווה. אני דואג יותר למוות של האהובים עליי.
שלמות או למות