בננות - בלוגים / / השוואת תרגומים – A nursery rhyme
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

השוואת תרגומים – A nursery rhyme

 

 

Krampus

 

 

Baby, baby, naughty baby,

 

Baby, baby, naughty baby,

Hush, hush, you squalling thing, I say,

Peace this moment, peace; or maybe

Bonaparte will pass this way.

 

Baby, baby, he’s a giant

Tall and black, as Rouen steeple,

And he breakfasts, dines, rely on’t’

Every day on naughty people.

 

 Baby, baby, if he hears you,

As he gallops past the house,

Limb from limb at once he’ll tear you,

Just as pussy tears a mouse.

 

And he’ll beat you, beat you, beat you,

And he’ll beat you all to pap,

And he’ll eat you, eat you, eat you,

Every morsel snap, snap, snap.

(The Oxford Book of Nursery Rhymes, p. 39 )


תרגומים לעברית:

 

מתרגם אנונימי:

 


ילד ילד ילד רע,

הס צווח, אני אומרת,

שקט יהיה מיד,

או שיעבור פה בונפרט,

 

ילד, אם ישמע אותך

כשליד ביתנו הוא ידהר,

לחתיכות הוא יקרע אותך

כמו שחתול קורע עכבר

והוא ירביץ, ירביץ, ירביץ לך

 הוא יעשה ממך דייסה

הוא יאכל יאכל יאכל אותך

לא ישאיר פירור

הם הם הם…


 

(תרגמה משתתפת בתכנית

 שירי תינוקות בקול ישראל).


 

 

יהודה אטלס: אם לא תפסיק לצרוח

 


תִּינוֹק קָטָן וּמְעַצְבֵּן,

תִּשְׁתֹּק כְּבָר, בְּחַיֶּיךָ!

אִם לֹא תַּפְסִיק לִצְרֹחַ, בֵּן,

עֲנָק יָבוֹא אֵלֶיךָ.

 

עֲנָק מַפְחִיד, עֲנָק דּוֹחֶה,

עֲנָק שָׁחוֹר, צוֹלֵעַ,

שֶׁרַק רוֹאֶה תִּינוֹק בּוֹכֶה

מִיַּד אוֹתוֹ בּוֹלֵעַ.

 

כְּמוֹ חָתוּל גָּדוֹל וְרַע

אֲשֶׁר תָּפַס עַכְבָּר,

 יִקְרַע לֵךְ אֶת הַצּוּרָה

אֵיבָר אַחֵר אֵיבָר.

 

הוּא יְרַסֵּק אוָתֹךְ, כְּמוֹ גּ"וּק,

יַכֶּה, יַכֶּה, יַכֶּה,

 

יוֹתֵר כְּבָר לֹא תִּבְכֶּה.

בְּסוֹף אוֹתְךָ יִבְלַע בִּשְׁלוּק –


 

 

משה גנן: מְשׁוֹרֵר אַנְגְלִי אַלְמוֹנִי ;  שִׁיר עֶרֶשׂ מ- 1799

 


יֶלֶד בַּכְיָן, תַּפְסִיק לִבְכּוֹת

בַּכְיָן-יַפְחָן, תְּקַבֵּל מַכּוֹת

אִם לֹא תֶּחְדַּל בְּזֶה הָרֶגַע

בּוֹנָפָרְט פֹּה, רַע-הַפֶּגַע;

 

עֲנָק מַפְחִיד וּמְכֹעָר,

גָּבֹהַּ הוּא מִהֹר הָהָר;

פֶּרֶא הוּא, זוֹלֵל הַטַּף,

לְחִכּוֹ הֵן תֶּעֱרַב?

 

בְּלֹם אֶת פִּיךָ בְּנִי אֵפוֹא,

אִם תּוֹצִיא קוֹל מִיָּד הוּא פֹּה,

וְכַחֲתוּל עַכְבָּר יִלְכֹּד

יִקְרַע אוֹתְךָ לַחֲתִיכוֹת.

 

אַךְ קֹדֶם כֹּל יַרְבִּיץ, חָבִיב,

יִצְהַל, יִצְחַק, יְרַקֵּד סָבִיב,

חָם-חַם יִקְרָא, וְלֹא יִסַּע

עַד פֵּרוּר נוֹתָר בָּעֲרִיסָה..


 


 

הערות וניתוח:

 

את השיר ה"מקורי" אפשר למצוא ב-  The Oxford Book of Nursery Rhymes, p. 39:

 

 

  תרגומה של אחת המשתתפות בפינתו של דר" בר גיורא הובא  כי הוא כולל  תרגום מילולי נאמן פחות או יותר של השיר. ואמנם, ה"מתרגמת" מוסיפה קולות איום כרוח השיר הטובה עליה בסוף השיר ("הַם הֵם")  , אולי כפיצוי לבית שני שהיא משמיטה מהשיר כל עיקר –  אולי כי לא מצאה אקוויוולנט ( =שווה ערך) לשם הכנסייה  של רואן, שצלליתה גבוהה במיוחד. ואמנם, לקורא עברי אין לשם הכנסייה משמעות רבה, אין היא שייכת לאוצר הדימויים הנפוץ בעברית, לא יכולה להיות  לכנסייה עצמה ערך תרבותי ויזואלי..  אין צורך לציין כי המתרגמת, הפועלת Ex tempore,  – כי זה הזדמן, או נתבקש – איננה משוררת.

 

 

לעומתה יהודה אטלס הוא משורר ילדים ידוע וספריו מרובים ונפוצים. טבעי שהוא יזדקק לשיר כזה להרחבת הרפרטואר של שירי ילדים שלו בעברית. הוא מעברת את השיר ומפשיט אותו מהשתמעויות זרות. גם בשירו לא קיימת כנסיית רואן, גם לא בונפרט. בונפרט היה אינטרס אנגלי ב-1799, כשהוא  הכריז על איסור כניסת סחורות אנגליות ליבשת אירופה. אנגליה גם סבלה מידיו     מפלות צבאיות אחדות. (כגון כבר בטולון (Toulon  ברור שלתינוק  בארץ ישראל אין לשם כל משמעות, הוא איננו מומחה לדברי  הימים, ושם נפוליאון איננו נישא על שפתי הוריו – כמו באנגליה באותם ימים – השכם והערב. .

 

את מקום נפוליאון תופס אפוא בשיר דמותו של ענק. אין זה סתם ענק, אלא ענק רע:  ענק שטבעו האמיתי מתגלה רק למקרא השורות: "ענק שחור, צולע".  במיתולוגיה של הרוע  אנו מכירים רק ענק שחור וצולע אחד, הוא השטן. בכך אמנם נשארנו במסגרת המושגים שנוצרו באנגליה באותה תקופה לגבי נפוליאון.


אטלס נשאר נאמן לאימי המקור:  כמו שנפוליון תואר במקור כענק רע, כך הוא מוסר מקומו לענק הבולע, קורע ומכה (בנוסף לכך שהוא גם צולע)..

 

המקור האנגלי  – פלא פלאותיים – על חזרותיו וקצבו הפרוזודי  נשמע אנגלי:  תרגומו של אטלס הוא  עברי שורשי: על כל פנים כך השפה שהיא עברית בינונית ונמוכה, עגת ילדים:  "תשתוק כבר! בחייך! לצרוח (במקום לצעוק, למשל): "יקרע לך את הצורה"
"יבלע אותך בשלוק". השפה משאילה אוטנטיות ומיידיות ומהימנות   לשיר.

 

על התרגום האחרון, של כותב שורות אלה  עדיף כמובן שאחרים יעידו, ובוודאי שיהיו כאלה, ויהיו שיקבלו ושידחו. מה פתאום הוא חוזר אל ה”הם הם” של המתרגמת הראשונה , כשאין דבר כזה בשיר בכלל? בונפרט כאן, אך כנסיית רואן גם כאן נשמטה, וחבל.  הוא מעברת את המקור ומכניס את הר ההר מדמיוני רוחו,-  חומר זר לשיר, שאיננו מדבר כלל תנ"כית ואין לו כל זיקה לאהרון הכהן שמת על ההר – וכיו"ב. אמנם, השימוש בחמרים עבריים הוא רעה חולה בתרגום שירים מהלועזית  לעברית מקמת דנא, ("רם ויעל" "רומיאו ויוליה" ," איתיאל הכושי", "אלישע בן אבויה" וכו"), השמטת רמזים לנצרות שבמקור וכיו"ב – אך לא לנו כאן לדון את המשורר לכף חובה.  

 

 

 

 

10 תגובות

  1. הי משה, קראתי ונהניתי אולם דווקא יש לי הערות ביקורת שאינם לרעה וגם לא לטובה אלא רק מחשבות שעלו בי בעת קריאת התרגומים מול המקור.
    שירים מחדר המיטות של התינוקות האנגלים בדרך כלל נשמעים רכים וזה קל לה לשפה האנגלית מכיוון שאין בה אותיות עם צלילים חדים וצורמים כמו שלדעתי יש בשפתינו. כשתינוק מורדם הוא מקשיב לנעימות הצליל והשומע המבוגר יכול להזדעזע מהמילים. השירים המתורגמים לא ממש נשמעים בצלילים רכים. צווח, צורח, מתייפח, רע, יקרע, מעצבן…לא יודעת אולי אלו הגרוניות שלנו, אבל בטוחה שhush baby נשמע הרבה יותר נעים משתוק תינוק צווחן.
    נזכרת בשיר העברי נומה נומה בן שבו בבית השני הייתי שרה לילדיי :"אבא הלך לעבודה" וזה היה גורם להם לבכי ולצעקות…אז הייתי ממציאה להם שירים נעימים ומשתמשת במילים שיש בהם צלילי נימנום.
    לגבי נפוליון, זה ברור שבתרגום לעברית נפוליון יראה קצת מוזר אבל גם לצליל בונפארט ולמשמעות: חלק טוב (בון=טוב פארט=חלק), יש משחק של משמעות וצליל לכן הייתי בוחרת דמות אחרת עם משמעות וצליל באותו שילוב כמו למשל נסראללה (נסר=נצר אללה=אלוהים) ואפילו הייתי מכנה אותו נזראל לשוות לו שם של מלאך.
    ומשהו אחרון, במקור יש ביט יו איט יו סנאפ סנאפ סנאפ זה נשמע ממש מתוק ויאכל אותך יכה אותך ונניח איזה חחח בסוף נשמע כמו סרט אימים. ירביץ ביצי ביצי או יגמע מה מה מה או יבלע ללל.
    מקווה שהצלחתי להסביר את מה שהתכוונתי לומר כי בעצם אחרי שמכירה את אמא אווזה בעברית ובאנגלית כבר אז חשבתי את המחשבה הזאת שבלתי אפשרי לתרגם את הייחוד הזה של צליל נעים ומשמעות איומה לעברית.

  2. סיגלי,
    בדיוק ראיתי סרט של קזנצאקיס וזה עיכב אותי כך שרק כרגע פתחתי את המחשב ומצאתי את שכתבת. ותודה – לעתים נראה כאילו כבר איש לא נכנס לקרוא את הטור. כעת אני ממהר לחדר הכושר – ולשחות – אענה אחר כך.
    משה

    • חושבת שזה לא משנה משה אם מגיבים או לא מגיבים, חושבת שאתה יכול לראות בצפיות שיש מי שקורא ומוזר אבל אני אפילו חושבת שזה לא משנה אם יש או אין. לדעתי כתיבה היא כלי מעצמך החוצה וחזרה גם אם בתרגום או במחקר היא עוסקת. הפרסום, העניין של הסביבה והתגובות לדעתי,הן בכלל לא העיקר. אדם מדליק אש ומתחמם ממדורתו, מה זה משנה לו אם יבואו עוברים ושבים ויגידו שהמדורה יפה? מה זה משנה לו אם יבואו העוברים ושבים וירצו להתחמם לאורה? ירצו יבואו, לא ירצו לא יבואו, ירצו יגיבו, לא ירצו לא יגיבו, העיקר בעיניי הוא האדם ומדורתו, ושמירה על אורה וחומה היא מעניינו.

  3. לגב" סיגל הנכבדה,
    השיר נכלל בספר Nursery Rhymes. הספר איננו בידי. אני רוצה להניח שהשיר הוא שיר פוליטי ולא באמת Nursery Rhyme. השיר מבדח ויש בו Espri, הומור.
    צדקת בענין Snap snap snap, אי לכך טעיתי – מה לי לעשות מלבד להודות. המתרגמת מקול ישראל לא המציאה, ואני הלכתי בתרגומי לא אחר טעות אלא אחר מקור.
    ענין האקטואליזציה הפוליטית בתרגום קצת חשוד בעיניי. הוא מכוון להיום ולא ל"נצח".
    זה ענין שדורש דיון נרחב. בוודאי אם הופכים את בונפרטה לנאסר אללה מתרחקים מהמקור. משאילים לנסאראללה חשיבות כמו לנפוליון – יש הבדל. ובודאי לא הייתי מְעַבְרֵת אותו והופך אותו למלאך. תסכימי אולי שכשמכניסים למקור כוונות פוליטיות אקטואליות – הכוונה איננה לתרגם את המקור אלא להשתמש בו לצרכי תעמולה אקטואליים.
    לגבי מכתבך השני – צודקת. אני לוקח לתשומת לבי. את תמיד כותבת חכמה ונבונה. באמת מיותר לצפות.
    האם עניתי על כל המתבקש…? וודאי לא – עוד יבואו ימים, ואיתך הסליחה אם החסרתי משהו.
    היי נא בטוב.

  4. וואלה, הכי אהבתי את התרגום האנונימי, בחיי. פרוע ושלוח רסן ממש. מתאים לעלילה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן