על שפת הנחל – שיר (ע"פ יומנו "שירה ואמת" של גיתה)

 

 

 

 

 

השיר הראשון הנחשף כאן לראשונה לאור נכתב בהשראת קטע מיומנו של גיתה Dichtung und Wahrheit –  כמצויין בסוף השיר.

 

 

על שְׂפַת הַנַּחַל  

 עַל שְׂפַת הַנַּחַל שְׁנֵי רֵעִים יוֹשְׁבִים. 

בֶּן שְׁלֹש עֶשְׂרֵה הָאֶחָד, אֶחָד שָׁנָה יוֹתֵר.

דָּגִים שׂוֹחִים בַּמַּיִם. חַכּוֹת בְּיַד שְׁנֵיהֶם,

 אַךְ שֶׁעָמוּם הַמַּחַץ הוּא כֹּל זֶה, וַדַּאי.

 

אֶחָד פּוֹשֵׁט הַכֹּל, שׂוֹחֶה בַּמַּיִם.

אָבִיב, פְּרָחִים פּוֹרְחִים בְּכֹל גּוֹנֵי הַקֶּשֶׁת.

רֵעוֹ, צָעִיר יוֹתֵר, פּוֹשֵׁט אַף הוּא: קוֹפֵץ:

אַדְווֹת, אוֹר רַצֵּי הַמַּיִם עַל עוֹרָם.

 

מִשְׁתַּעַשְׁעִים, שׂוֹחִים, פֹּה יָד בְּיָד נוֹגַעַת.

אִישׁ רוֹכֵב עַל שֵׁת רֵעוֹ, נִשָּׂא בַּמַּיִם.

רַגְלָיו חוֹבְקוֹת אֶת גֵּו רֵעוֹ, וְצָהֳלָה.

 

אַחַר – נִמְאָס. יוֹצְאִים.  מַרְאֵה גּוּפָם הַפֶּלֶא.

עוֹרָם, עָרֹם, גּוֹן נְחֹשֶׁת,  בַּשֶּׁמֶשׁ הַנּוֹטָה.

 הֵם מַבִּיטִים –, חִטּוּבֵי שְׁרִירִים, וּבֶטֶן.

 כָּךְ הַגּוּף שֶׁל גֶּבֶר. הַכֹּל מָתוֹק, רַךְ הוּא לַמַּגָּע –

–  לַיָּד הַתָּרָה  אַחַר עוֹד קִמּוּרִים.

 

וראה  Goethe: Knabengeschichte (aus Wilhelm Meisters Wanderjahre, II 12):