בקיבוץ ב' – לא לאיסטניסים, חו"ש

 

מה לעשות, אני בתקופת זכרונות מהקיבוץ  (קיבוץ חפצי-בה, קיבוץ של יקים, על פי רוב, אליו עליתי ב-1947).
אני בתקופת השירה ה"ארוטית" ( אבל  לא לאיסטניסים, בגלל הריח).
זו רק טיוטה, ייתכנו שיפורים.

בַּלָּדָה לִנְיָר הַנִּגּוּב.

 

אֲבוֹתֵינוּ הַחֲלוּצִים

יָדְעוּ חַיי נַחַת,

בִּנְיָר זְכוּכִית,

נִגְּבוּ אֶת הַתַּחַת.

 

 הֵם עָלוּ, וְהַסְּפָרִים,

מָה בָּהֶם תּוֹעֶלֶת?

הֵם גָּזְרוּם לִמְרֻבָּעִים

וְתָלוּם   –  מַזְכֶּרֶת

 

עַל וָו חָלוּד לְיַד אַסְלָה

לִקְרֹא בּוֹ וּלְנֶגֶב.

מִנִּי דָּן עַד בְּאֵר שֶׁבַע,

מִצָּפוֹן עַד נֶגֶב.

 

זֶה מוֹשָׁב תַּרְבּוּתִי-

אוֹתִיּוֹת – גּוֹטִיּוֹת.

כָּךְ, תּוֹךְ חִרְבּוּן, לָמַדְנוּ

אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת.

 

זֶה קִבּוּץ פּוֹלִיטִי –

גַּם גָּזְרוּ עִתּוֹן –

לָמְדוּ אֵת הַכָּתוּב –

הַתַּחַת נָתַן  תַ'טּוֹן.

 

זוֹ תַּרְבּוּת גְּבוֹהָה.

 מָרְדוּ הַכֹּל  בָּהּ מֶרֶד.

נִגְמְרוּ הַסְּפָרִים –

נִגְבוּ בְּשַׂקֵּי מֶלֶט.

 

כִּי הַקִּבּוּץ – לְבַל יִתְרוֹשֵׁשׁ –

יִצֵּר  נְיָר מָרוּחַ.

וְגַם בְּבֵית הַשִּׁמּוּשׁ

פָּרְחוּ חַיֵּי הָרוּחַ.