לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים
הצהרת אמן:
מקור עבודתי בקולות הפנימיים. קולות אילמים הרוחשים חיים. הם מחפשים דרך להתהוות, להיוולד, וזאת דרך הבד, הנייר. האמצעי: בעיקר דיו שחור. חוקרת את האפורים בהם מוצאת עולם ומלואו.העבודה נעשית לרוב כשהבד מונח על הרצפה, בתנועות חופשיות בכלים שונים ומגוונים, כולל ידיי.
יש משהו אוטומטי, לא מודע בשלבים הראשונים של העבודה. דימוי שמרחף בעולם לא מוגדר, ניצוד ונלכד בבד. אח"כ מגיע הריחוק מהבד, יש להניח לדבר זמן מה. ואז לראות מה הוא מבקש עוד. הבד עכשיו הפך לבית שלו, לעולם שלו, שם הוא דר. אני מציירת את הסביבה הקרובה אליו. את החלל ההיקפי. בודקת את הצרכים שלו. מנסה לנהל דו שיח לא מילולי.
במקביל תמיד עולות שאלות שקשורות לשפת האמנות, שאלות פלסטיות (כתם, קו, צבע, קומפוזיציה) והתשובות צריכות לשרת את הנברא.
הנושאים הם מהעולם הביומורפי. אני מחפשת מערכת כללים שתעמוד במבחן כל יצור חיי. מה יצור חיי צריך כדי להתקיים?
הנושאים שלי הם:
בריאה
השתנות
קצוות או היעדרם
חוליות, קשרים
המקורות: בטבע. כל צורה, כל דבר נגזר מהטבע. ההתפעלות שלי היא שם.
אני אמנית של חדר עבודה. לא של חללים פתוחים. ההסתכלות היא פנימה. אפשר להגיד כמו שאביבה אורי אמרה, נוף פנימי או נופי נפש. גם אם ארשום נוף בטבע, בעבודה לאחר מכן בסטודיו אכניס את הנוף הזה פנימה והוא ידבר בקולות שלי.
היצורים שנבראים, הם בעלי גוף, פיזיים מאוד. אבל אני רוצה שהם יעסקו ברוח. שיהיו במצבים נפשיים מסוימים. ובסופו של דבר הם יהיו כאלה שהתהוותם לא שלמה ויכולים לעבור עד אין סוף שינויים ותהפוכות.
רוצה לצייר
מה שיוצא לנו מהפה
מה שהעור מקרין
הרווח בין
מה שנבלע
מה שאין
אני רוצה לצייר את מה שאין
את התמיהה
.jpg)
.jpg)
"אני רוצה לצייר את מה שאין
את התמיהה"
לוסי יקרה!
נפלאות בעיניי המילים הכתובות שלך הנושמות את רוח יצורי ידייך, והם חיים וצומחים, נוגעים במים, אוויר ואדמה, לפניי ולפנים.
בשעה טובה, מזל טוב!
רוחה, תודה רבה על מילותיך החמות.
מעודדת, אמשיך להעלות עוד.
נפלא לוסי ציורים מופלאים
בהצלחה! גם המילים מרתקות. חומר למחשבה
מירי, תודה. אני מאמינה שגם לך איזו הצהרת אמן, הצהרת כוונות שכזאת. היה מאוד קשה לכתוב, נשאר המון שלא נכתב. הרבה מחשבות. אולי אעלה חלק לכאן.
חשבתי עוד קצת על ציורייך בהקשר לטכסט. יש בהם מידי פעם באמת עיניים תמהות של ילד הייתי אומרת. יש בהם תחושה של ילדות תמהה ותמימה למרות הצללים המרחפים נוגעים. השיחה עם נייר העיתון מעניינת ומשתלבת. גם מוטיבים פיגורטיביים. יש במה להאחז ובמה להרהר
מירי, תודה. שמחה למחשבה השנייה.ומקווה שזה עושה רצון להתבונן שוב.
כה יפה הצהרת האמן שלך ,לוסי ,וכל כך את
רוצה לצייר את התמיהה
שבת שלום
ובהצלחה גדולה
חנה יקרה, כן התמיהה…כל יום כמה פעמים ביום, תמיד מתפלאתת, תמהה, תוהה…
נפלאה ומרגשת
תודה רבה איריסיה, נחמד לראות אותך בסביבה
לוסי חביבה,
כולם מגיבים החלטתי גם כן. ראיתי כבר מזמן את שני הפוסטים שלך, זה והקודם. אהבתי את הציור העליז והצבעוני בפוסט הקודם.
יש לי שתי ידיים שמאליות בציור. זאת אומרת אהבתי לצייר, אבל אני מאוד לא מדוייקת עם חמרים ולא עם צבעים וציירת כנראה לא אהיה אפעם.
אם לא הגבתי, אולי סימן שאני מקנאה קצת? לשמוע ולתרגם לציור, רעיון שמתהווה לתמונה לפיגורה. את זה אני יכולה לעשות רק במילים.
יחד עם זאת אני מאוד אוהבת ציור, תמונות ותערוכות ציור. חולה על מוזיאונים יכולה ללכת בהם שעות על גבי שעות.
שיהיה לך בהצלחה
חוה
חוה, שמחה לביוקרך כאן. לא כולם מגיבים… (: מבחר מצומצם ואהוב.
הרבה אוהבים את העבודות הצבעוניות. אני שואפת ומקווה למצוא ולייצר באפורים את אותו עושר.
לא מבינה מה זה להיות מדוייקת עם חומרים. אני גם מאוד לא מדוייקת עם חומרים. מציירת אפילו באצבעות ובמקלות. איך אפשר לדייק?
קנאתי לעומת זאת, מכוונת ליוצרים במילים. זה מופשט אמיתי! אין חומר.
כל אחד וכלי ההבעה שלו.
מוזמנת להגיב תמיד.
לוסי יקרה. הגבתי והתגובה התעופפה לה, אז הנה שוב במילים אחרות, עבודות נפלאות, מעברי האפור שחור, עוצמתיים ורכים כאחד, את מתעלסת עם האפור והשחור, ומגלה את הצבעוניות שבשחור, נפלא, פיוטי, מרנין ומכמיר כאחד. הלוואי ואצליח להגיע לתערוכה. חג חנוכה שמח. חיה אסתר
חיה, רב תודות. אכן האפורים צבעוניים ביותר. אשמח אם תגיעי. לתערוכה אצל טובה אני זוכרת שהגעת, הייתי באותו זמן בגלריה וגם כתבת לי בספר אורחים. אני אבין אם לא תצליחי, אולי רחוק.
אני זוכרת את התערוכה אצל טובה, וגם את מה שכתבתי בספר האורחים, גם אז התפעלתי. אשתדל להגיע (באוטובוס) חיבוק והצלחה חיה אסתר.