יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
*
הרי האורן הרימון והדקל
עומדים סמוכים זה לזה
ללא ניע
ומאחוריהם – בשכבת ירקות שנייה
הברוש והתאנה
והלאה מזה עומדים השיחים והעצים
של מספר ארבעים וחמש
ובכל זאת
איזו אי נחת מעלעלת בהם כמו
הרוח במגע חרישי ?
יהונדב פרלמן
*
הרי האורן הרימון והדקל
עומדים סמוכים זה לזה
ללא ניע
ומאחוריהם – בשכבת ירקות שנייה
הברוש והתאנה
והלאה מזה עומדים השיחים והעצים
של מספר ארבעים וחמש
ובכל זאת
איזו אי נחת מעלעלת בהם כמו
הרוח במגע חרישי ?
יהונדב יקר, כבר גיליתי, ככה נראה לי, שאנחנו חובקים אהבה משותפת לטבע, ואולי אפילו לטבע הגלילי.אני חושבת שהוא מופיע כל כך יפה, תרתי משמע בשיריך. עוד אחזור לשירך, לבינתיים רק תודה גדולה מעומק הלב. אכניס את הקישור לפוסט שלי, שוב תודה גדולה. אוצר נגלה לי היום.
איריס. שירי התאנה שעולים בבלוג בעקבות בקשתך משרטטים משהו מהנסיון שלנו, בני המהגרים, להשתלב במרחב המקומי. תודה על היוזמה.
בשמחה, יהונדב. אני מאד מתרגשת מהמפגש העמוס תאנים הזה. ואתה יודע, שבתי כמה פעמים בלילה שלי לשורות השיר שלך, על אילו שורות 41 45 מדובר?
כי לרגע הצטייר לי דווקא בית העלמין בנווה דוד. ז"א, תהיתי אם האי נחת מקורו במונח הנגדי, "מנוחה נכונה".
שוב תודה רבה.
הכוונה לבתי השכנים במעלה הואדי בשכנות לביתי. לנוף אותו אני רואה מחלון חדר הכתיבה. לא לבית הקברות ולזקיפותם של הברושים שחוברו לבתי הקברות באשר הם.
אולי לאחר שיסתיים סבב התאנה נפתח בסבב של ברושים ? החל מהירח על כידון הברוש של אלתרמן וכלה במקהלה העליזה של לאה נאור. נדמה לי שגם ציורי הברושים של הירשברג הוסיפו רובד נוסף לתפיסת המימד האנושי של העץ הזה במרחב הקיומי שלנו.
אני איתך.
אתה יודע, פעם הייתי בתערוכת ציורים שנושאה ברושים. חוויה פאלית ביותר:)
בגן העדן אדם וחווה
כיסו עצמם בעלי התאנה
אולי פרי עץ הדעת
הוא פרי התאנה הטעים
שצורתו אירוטית
ולא התפוח המיתולוגי?
תאור ציורי ממסתרי החורש הקסום בכרמל
בגן-העדן עם התאנה, שבין 41 ל45
אכן גן עדן. תןדה מיכל.
כמובן שעדיף
טעם גן-עדן בחיים
בעולם הזה.
אני לא מאמינה
בקיום גן עדן בעולם הבא
זה שהובטח לצדיקים