עוד שיר לירי מבקש להיוולד
מעל המפרץ אשקיפה
קריות וים מאפיל
אורות המזח של הנמל
מהבהבים
עוד שיר לירי מבקש להיוולד
פיוטיות מעודנת אשר
בינה לבין המציאות אין
כלום מלבד מגע רופף
הגרוד בשכמה השמאלית
הרצח הרומנטי מליל אמש
בתל אביב קמצא ובר קמצא
בירושלים לפני אלף תשע מאות
וחמישים שנים המיית הזולת
הנסערת זה אשר יצא גם הוא
לפוש על הטיילת בין דמדומים
כול אלה הם בבחינת לקט
ושכחה בפאת השיר הזה
הומור לירי טוב
דווקא לא הומור "לירי" לדעתי, אלא ציניות על הליריות.
הציניות נושבת על הליריות המתחסדת .
אבל במבט משועשע ולא מרושע.
איזכורי שנאת החינם בעבר ובהווה
מעידים שלליריות המעודנת
יש קשר רופף למציאות האכזרית.
נשקיפה = נשק יפה